הגשת הראיות שסיפקה שולה זקן נגד אהוד אולמרט, יחייבו למעשה לפתוח מחדש את משפטו בפרשת טלנסקי, וזאת תוך עינוי דין, פגיעה חמורה בעקרון סופיות הדיון ופגיעה בזכויות יסוד של אולמרט. כך טוענים סניגוריו של אולמרט, שהגישו לבית המשפט העליון (יום ה', 12.6.14) את התנגדותם לבקשת המדינה לאפשר את הגשת הראיות.

המדינה ביקשה מבית המשפט העליון, הדן בערעורה על זיכויו של אולמרט בפרשת טלנסקי, להחזיר את הדיון לבית המשפט המחוזי בירושלים. לדבריה, זקן סיפקה שתי מערכות של ראיות נגד אולמרט: שתי הקלטות של שיחות ביניהם שעסקו בין היתר בכספים ממשה טלנסקי ובשימוש בהם, והיומנים הממוחשבים של זקן שתיעדו את קבלת הכספים ואת השימוש בהם.

סניגוריו של אולמרט אומרים כי מבקשת המדינה עולה שאין להבין את ההקלטות בלי היומנים. ואולם, היומנים היו בידי המדינה כבר בזמן ניהולו של המשפט, והיא נמנעה משיקוליה מלהגיש אותם. הם מזכירים, כי המדינה יכלה לבקש להפריד את משפטיהם של אולמרט וזקן, לזמן את זקן לעדות במשפטו של אולמרט, וכך לעקוף את שתיקתה במשפטה-שלה ולהציג באמצעותה את היומנים. לאור זאת, נטען בתגובה, היומנים אינם ראיה חדשה, אין מקום לאפשר כעת את הגשתם, ובלעדיהם אין ערך לקלטות.

"מדובר בשני מקטעים קצרים מתוך שתי קלטות המכילות שיחות ארוכות בין המשיב לזקן. אך בדברים הנשמעים בשני המקטעים אין כדי להסיר את הספק שהיה לבית המשפט קמא הנכבד בכל הנוגע לאופיים של הכספים שהוחזקו על-ידי עו"ד מסר. למעשה, במקטעים האמורים אין התייחסות לסוגיה העומדת על הפרק, דהיינו האם בכספים שהוחזקו אצל עו"ד מסר נעשה שימוש פרטי, או שימוש פוליטי", הם אומרים. לכן, היומנים הם בעצם ליבת הבקשה - וכאמור, הללו אינם ראיה חדשה.

לדברי הסניגורים, לא ניתן יהיה להסתפק בעדות קצרה וממוקדת של זקן לגבי האותנטיות של הראיות, כפי שטוענת המדינה, אלא יהיה מקום לחקירה נגדית מקיפה שלה, לזמן לעדות את אורי מסר, לשמוע שוב את אולמרט ולשמוע עדים נוספים. משמעות הדבר היא פתיחתו מחדש של המשפט, כאשר הנשיאה מוסיה ארד - שעמדה בראש ההרכב - פרשה ויהיה צורך למנות שופט אחר לצידם של יעקב צבן ומשה סובל. הם גם מזכירים, כי זקן היא למעשה עדת מדינה, משקל עדותה נמוך ממילא והמדינה תצטרך להביא לה ראיות תומכות.

עוד אומרים הסניגורים כי המדינה השליכה הפעם לקרן זווית את עקרון סופיות הדיון, בו היא עושה שימוש נרחב כנימוק לדחיית בקשותיהם של נאשמים להגיש ראיות חדשות בשלב הערעור. בשמו של האינטרס הציבורי היא מבקשת לנקוט בהליך חריג זה, אך נראה ששמו של האינטרס הציבורי הוא אהוד אולמרט - ובעניינו מעלה המדינה נימוק שכלל אינו קיים כשיקול בהבאת ראיות חדשות בשלב הערעור.

לדברי הסניגורים, אם אכן המדינה סבורה - כפי שהיא אומרת בבקשתה - שבידיה די ראיות להוכחת אשמתו של אולמרט ולקבלת ערעורה, אין ממילא כל צורך בהגשת הראיות החדשות. המדינה טענה בערעור, שיש להרשיע את אולמרט גם אם הכספים מטלנסקי שימשו אותו למטרות פוליטיות בלבד (כפי שטען וכפי שקבע המחוזי), ולכן אין צורך - אומרים הסניגורים - שהיא תוכיח כעת, לגירסתה, כי הכספים שימשו לצרכים פרטיים.

התגובה הוגשה בידי עוה"ד אלי זהר, רועי בלכר, ליאת ארזי, ירון ליפשס ואלעד כהן. ביהמ"ש העליון, בראשות הנשיא אשר גרוניס, ידון בבקשה בשבוע הבא (16.6.14).