ונדאליזם נגד שמואל דכנר

פסק הדין במשפט הולילנד הביא לתגובה בלתי צפויה מצידו של אלמוני, שהשחית את שלט ההוקרה לשמואל דכנר בבית הכנסת שבבית יד שרה בירושלים.

דכנר תרם סכומי עתק להקמת בית הכנסת הצנוע, השוכן בקומה השביעית של הנהלת הארגון. דכנר נתן 650,000 שקל להקמת בית הכנסת ועוד 81,000 שקל לריהוט - סכומים שדי בהם כדי להקים ולתחזק בית כנסת גדול פי כמה. ראש עיריית ירושלים לשעבר, אורי לופוליאנסקי, אמר בעדותו, כי חלק משמעותי מכסף אכן נותב לשימושים אחרים וחיוניים יותר של הארגון.

דכנר גם רכש ארון קודש עתיק יומין ב-75,000 שקל, אשר יצר בעיה הלכתית בשל גילופי האריות שעליו. לצורך פתרון הבעיה, העיד לופוליאנסקי, היה עליו לפנות לפוסק הדור המנוח, הרב שלום יוסף אלישיב. דכנר גלגל את רוב הצ'קים של התרומה, ביטל אותם ונתן אחרים במקומם, וכך הזדכה לצורכי מס מספר פעמים על אותה תרומה - ובעצם מימן אותה על חשבון המדינה.

השופט דוד רוזן קבע, כי התרומה לבית הכנסת הייתה חלק משוחד בסך 2.5 מיליון שקל שקיבל לופוליאנסקי בדמות תרומותיו של דכנר ליד שרה. קביעה זו הובילה ככל הנראה מאן דהוא להיכנס לפני שבועות אחדים לבית הכנסת ולהשחית את שלט ההוקרה, שהנציח את תרומתו של דכנר. השלט נמסר לתיקון, וכאשר יחזור יצטרכו ביד שרה להחליט היכן לקבוע אותו.

מצד אחד, התרומה אכן ניתנה ושימשה להקמת בית הכנסת. מצד שני, דכנר טען ובית המשפט קבע, כי מדובר היה בשוחד. ניתן לומר, שבעוד המטרה הייתה טהורה - המניע היה מושחת. ייתכן שהפתרון יהיה לקבוע את השלט בפינה מוצנעת של בית הכנסת.