המדינה מבקשת דיון נוסף בבית המשפט העליון, כדי שיכריע בשאלת אמינותו של הממל"ז (מד מהירות לייזר). הבקשה הוגשה עתה, לאחר שלפני כשלושה שבועות (10.11.03) קבע בית המשפט העליון בפסק דין תקדימי, כי אימת הנהגים, הממל"ז, הוא מכשיר אמין שניתן להסתמך על תוצאותיו כראיה בהליכים משפטיים.
עם זאת, סייג בית המשפט את הקביעה והציב שני תנאים לקבילות תוצאות הממל"ח. בטווחים שמעל 300 מטר, נקבע, יופעל הממל"ז מעל חצובה בלבד, והמפעיל ישתמש בעדשה מגדילה ומקרבת. כמו כן קבע בית המשפט, כי מכל תוצאת מהירות הנמדדת על-ידי הממל"ז יופחתו 5 קמ"ש בשל סטיית-הדיוק של המכשיר.השופט אדמונד לוי, שכתב את פסק הדין, קבע עוד כי "הוספתן של אותן הנחיות אין פירושה כי מדידות שבוצעו עד כה באמצעות הממל"ז לא היו מדוייקות".[ראו קישור]
כעת עותרת המדינה לקיום דיון נוסף בעניין הממל"ז. לטענת המדינה, הסייגים להפעלת הממל"ז שקבע בית המשפט אינם עולים בקנה אחד עם הממצאים העובדתיים שנקבעו בערעור, וקביעתם נעשתה "בעת מתן פסק הדין, ומבלי שניתנה לתביעה הכללית ההזדמנות להתייחס לסייגים אלה, על השלכותיהם המעשיות והמשפטיות". המדינה טוענת עוד, כי הסייגים יוצרים אי בהירות משפטית בנוגע לתיקים התלויים ועומדים בבתי המשפט השונים בעניין הממל"ז.
לטענת המדינה, קביעת בית המשפט כי כל הניסיונות שנעשו בממל"ז הצביעו שמדובר במכשיר אמין ביותר, וכי ל"כשלים אפשריים" בו אין השלכות מעשיות על תוצאות המדידה, צריכה היתה להביא למסקנה כי אין כל צורך בשימוש בעדשה גדולה ומקרבת או בחצובה בטווח כלשהו.
המדינה טוענת גם, כי לא היתה הצדקה לקבוע שמכל מדידה של הממל"ז יופחתו 5 קמ"ש, היות שסטיית הממל"ז, כפי שנקבעה על-ידי בית המשפט, גבוהה מהסטייה האמיתית של המכשיר.
"כאמור", כותבת המדינה בבקשה, "קבע בית המשפט הנכבד כממצא, כי סטיית הדיוק של המכשיר, המוצהרת על ידי היצרן (של עד 2 קמ"ש) 'ככלל עמדה במבחן'. העמדת סטיית הדיוק של המכשיר על 5קמ"ש נסמכת על ניסויים ועל דוח, שהוגשו לבית המשפט באשקלון בתיק אחר, שהקביעות בו בוטלו על ידי ערכאת הערעור".
"מתוך כ-2000 מדידות שבוצעו בארץ ובחו"ל, שעליהם הסתמך דו"ח מכון התקנים הישראלי משנת 2000 'שגיאת המכשיר עלתה על +2 קמ"ש בפחות מ-1% מהמדידות, ובמדידה אחת שנערכה בארה"ב נמצאה סטייה של מעל 5 קמ"ש", טוענת המדינה. "תוצאה יוצאת דופן, שהתקבלה במדידה אחת מתוך 2000 - אין בה, עם כל הכבוד הראוי - כדי להצדיק את הגדלת סטית הדיוק של המכשיר".
"בית המשפט הנכבד לא היה ער להשלכותיהן המעשיות והמשפטיות מרחיקות-הלכת של קביעותיו", טוענת המדינה, ומוסיפה, בין השאר, כי "הרכבת עדשה מגדילה ומקרבת (Speed Scope) על הממל"ז עלולה להיות כרוכה בביצוע שינויים במכשיר, כגון החלפת רכיבים במשדר, ושינויים במנגנונים מכאניים, במעגלים אלקטרונים ובמעטפת הקשיחה - דבר, העלול, כשלעצמו, לסכן אף את חזקת האמינות, שנקבעה בפסק הדין עצמו. שכן אין להתעלם מהעובדה, שכל הניסויים שנעשו עד כה בארץ, ושעליהם ביסס בית המשפט... את מסקנתו בדבר אמינות המכשיר, לא בוצעו במכשירים שמותקנת בהם עדשה מגדילה ומקרבת, כך שעצם התקנתה של עדשה זו הופכת אותו, לפחות מבחינה משפטית, למכשיר חדש, אשר ככזה תידרש הוכחת אמינותו מדעיקרא".
המדינה טוענת כי "פסק הדין יוצר אי בהירות במספר נושאים, ובהם שאלת מעמדה המשפטי של החזקה (כי הממל"ז אמין, ר.כ.) מכאן ולהבא, ושאלת מעמדם המשפטי של כל התיקים התלויים והעומדים, שבהם בוצעו מדידות בטווחים העולים על 300 מטרים מרכב המטרה ללא חצובה וללא עדשה מגדילה ומקרבת".
"מצד אחד", מציינת המדינה, "ביקש כבוד בית המשפט להבהיר, כי 'הוספתן של אותן הנחיות אין פירושה כי מדידות שבוצעו עד כה באמצעות הממל"ז לא היו מדויקות'. מצד שני, המשיך בית המשפט את הבהרתו ונימקה לגבי פסקי דין חלוטים בלבד (כלומר, רק לגבי תיקים ש"נסגרו" כבר; ר.כ.".
"מצב דברים זה מותיר, למעשה, לוטה בערפל את שאלת האופן, בו יש, לדעת כבוד בית המשפט, לנהוג בתיקים התלויים והעומדים, שכן מצד אחד ניתן לטעון לגביהם, כי אין ללמוד מפסק הדין, כי המדידות בהם לא היו מדוייקות, ועל כן יש גם במדידות שבוצעו קודם הינתן פסק הדין כדי לבסס הרשעה במשפט פלילי; ואילו מצד שני ניתן לטעון לגבי תיקים אלה, כי הואיל וטרם הפכו לחלוטים, לא עומדת לגביהם ההנמקה שהוסיף כבוד בית המשפט להבהרתו בפסקה זו, ומכאן שיש לפסול את תוצאות המדידה בתיקים אלה - דבר, שאינו עולה בקנה אחד עם ההבהרה המקורית", לשון בקשת המדינה.
