שר החוץ
אביגדור ליברמן מזהיר כי הסכנה האמיתית לולם החופשי היא ארגוני טרור שיהפכו למדינות. בנאום שנשא (יום ג', 9.9.14) בכנס הבינלאומי ה-14 של המכון למדיניות נגד טרור (ICT) במרכז הבינתחומי הרצליה, אמר ליברמן כי ניתן לנצח את הטרור, אך נמנעים לעשות זאת, בין היתר בגלל האו"ם שמכשיל את המלחמה נגד ארגוני הטרור.
השר ליברמן גם רמז כי מבצע צוק איתן חיזק את החמאס צבאית ופוליטית משום שלא הייתה בו הכרעה. עוד מדבריו
"האלימות שאנו עדים לה במזרח בתיכון היא תופעה חסרת תקדים. היא מזמן יצאה מגבולות האזור ואנו רואים אותה היום בכל רחבי העולם. העולם החופשי טעה טעות גדולה ביותר כשלא הגדיר מהם היעדים הברורים שצריך להשיג נגד הטרור. היעד שחייב להיות מול הטרור, כמו שאמר צ׳רצ׳יל, 'היעד הוא הניצחון'. ניצחון מול כל סוג של טרור. הדרך תהיה ארוכה וקשה, בסוף חייבים ניצחון, כי בלי ניצחון אי-אפשר לשרוד.
לטרור אין גבולות ואין לו לאום. הוא מבוזר ולכן אי-אפשר לנצח את הטרור כפי שמנצחים מדינה. עם זאת אני חושב שלא נכון לטעון שאי-אפשר להתמודד עם הטרור, והיום הארגונים שאין להם טריטוריה מרגישים שהם מפספסים ומה שהם רוצים להשיג זה מדינה.
ארגון טרור כמו חמאס מחזיק בסמי-מדינה. יש לו טריטוריה מוגדרת, יש לו גבולות. צריך לחנוק את הטרור הזה.
כך גם החיזבאללה - מחזיק בשכונות ובמקומות מוגדרים בלבנון. כך גם בוקו-חראם בניגריה. בסופו של דבר, גם אל-קאעידה ודאעש רוצים להשיג מדינה. זה השלב המסוכן ביותר עבור העולם החופשי.
זהו שלב ביניים, אבל זהו רגע אחרון - ברגע שיוקמו מדינות טרור אנחנו נמצא את עצמנו במצב אחר לגמרי. זוהי חובתנו להביס את אותם ארגונים כאשר הם עדיין סמי-מדינות טרור.
הסכנה היא כאשר הארגונים הללו מצליחים לשרוד, אז הם מצליחים גם להתחזק. רואים זאת עם החמאס בעזה: ב'עמוד ענן' הטילים הגיעו רחוק יותר מאשר בעופרת יצוקה' וב'צוק איתן' הטווח כבר היה גדול הרבה יותר מזה שהיה ב'עמוד ענן'.
כל עימות כזה מחזק את החמאס לא רק מבחינה צבאית, אלא גם פוליטית. לפי סקרים, אין ספק שהחמאס הפך להיות הגורם הדומיננטי ביותר בקרב הפלשתינים. אסור שדברים כאלו יקרו.
אנחנו חייבים להפסיק להילחם את מלחמות העבר ולהתחיל להילחם את מלחמות העתיד: למנוע מארגוני טרור להפוך למדינות טרור.
אנחנו בזירה חדשה לגמרי. הסכמי אוסלו נחתמו ב-93' והיום אנחנו במציאות חדשה. אבל עדיין משתמשים בכלים ישנים. אנחנו צריכים לנקוט בצעדים חכמים ונכונים. אין צורך להיות מופתעים מדוע אין פריצת דרך. כשהדיאגנוזה לא נכונה, התרופות לא יתאימו והחולה לא יבריא. אין סיכוי להגיע לתוצאה נכונה.
אני פוטרתי מממשלת שרון לפני ההינתקות. תסתכלו על הערכות המצב של האנשים החשובים לפני ההינתקות ותראו את התחזיות שלהם לעומת התוצאה. אותם אנשים לא הפיקו לקחים. הבעיה המרכזית שלנו בתחום המדיניות היא שאנחנו חושבים שיש לנו בעיה עם הפלשתינים. אין לנו בעיה כזו. הבעיה שלנו היא עם העולם הערבי.
הבעיה היא תלת-ראשית: מדינות ערב, הפלשתינים וערביי ישראל - כל הסכם חייב להיות עסקת חבילה הכוללת את שלושתם.
אפשר להאשים את ליברמן ונתניהו בזה שהם ימנים קיצוניים והם לא רוצים שלום אבל גם מנהיגים אחרים שהציעו הצעות יותר מנדיבות, גם אז אבו-מאזן או ערפאת סירבו.
שכל אחד יעשה הפקת לקחים ישרה והגונה ויבין שמה שצריך זה הסדר אזורי כולל. הסדר מול הפלשתינים בלבד נועד לכישלון מראש. למרות שזה לא פוליטיקלי קורקט, הסכם כזה חייב לכלול גם את ערביי ישראל. אסור לטאטא את זה מתחת לשטיח.
מדינות ערב מבינות שהאויב אינו הציונים, יש לא מעט מדינות שעדיין לא התגברו על המחסום הפסיכולוגי, אך גם הן מבינות כי לא אנחנו האויב אלא ארגונים דוגמת דאעש.
גל הטרור במזרח-התיכון אינו מהווה איום רק על ישראל, או על המזרח-התיכון בלבד, אלא מהווה איום על הסדר העולמי כולו.
חייבת להיות קואליציה עולמית קבועה נגד עולם הטרור, על-אף מורכבותו. אם יש תפקיד לארגון שנקרא או"ם, זה קודם כל לארגן קואליציה כזו. חייבים לשמור על יושרה ולהפסיק עם הסטנדרטים הכפולים והניסיונות להרוויח הטבות מהצד מטעמי נוחות של מדינות מסוימות, מה שמכשיל את גיבוש החזית האחידה כנגד הטרור", עד כאן דבריו.
בוודאי לא בארצות הברית שנקראה בפי מהגריה היהודיים המזרח אירופים "א-געלדענע מדינה", מדינת הזהב
