ממתי החלטה הלכתית כפופה לחוות דעת של פקיד במשרד המשפטים? הרב רפי פרץ קיבל החלטה המבוססת על עקרונות הלכתיים ועל סדרי עדיפויות הלכתיים בנוגע לצריכת ירקות ופירות בשנת השמיטה - אלו המקובלים על כל החוגים, כולל התומכים בהיתר המכירה. הנימוק שלו היה הגיוני ביותר: יש בצה"ל אלפי חיילים חרדים וצריך לאפשר לכל החיילים לאכול יחדיו. בסוגריים נאמר, שמי שמגייס חרדים ומבטיח להם שלא ייכפה עליהם אורח חיים המנוגד לאמונותיהם - צריך לדעת שזה חלק מהמחיר.
באה דינה זילבר ובטובה הגדול מאשרת, שצעדיו של הרב פרץ תקינים. דומה שהיא לא הייתה יכולה לצאת פטורה בלא כלום, ולכן העירה לו על שני עניינים שוליים. אבל העיקרון הוא עזות המצח: מה לך ולהלכה? מה לך ולשיקולים שאת לא מבינה בהם דבר וחצי דבר? האם היית מתערבת בצורה דומה בשיקול דעתו של קצין רפואה ראשי?
המשפטיזציה ממשיכה לחרוג מכל היגיון ומכל גבול של מינהל תקין. היא כובשת ברגל גסה תחומים בהם אין לה שום ידע, שלא לדבר על איזשהו יתרון יחסי. והכי גרוע, שהדבר נעשה בידי פקידים שאיש לא בחר בהם ושאמורים להיות כפופים לדרג המדיני הנבחר. ותזכרו: היום זה דת, מחר זה יהיה רפואה.
|
|
|
המשנה ליועץ המשפטי לממשלה,
דינה זילבר, קובעת (יום א', 5.10.14), כי לא נפל פגם עקרוני בהחלטתו של הרב הראשי לצה"ל, תת-אלוף הרב רפי פרץ, בנוגע לרכישת ירקות ופירות בשנת השמיטה. עם זאת, הנחתה זילבר את הרב פרץ לבחון שוב כמה פרטים בהחלטתו.
הרב פרץ החליט, כי בניגוד לשנים קודמות - בהן הסתמך צה"ל בלעדית על היתר המכירה - הרי שבשנה הקרובה יגוונו המקורות לנוכח ריבוי החיילים החרדים, שאינם מסתמכים על היתר זה. הוא קבע, כי בששת החודשים הראשונים של השנה ירכוש צה"ל תוצרת חקלאית המותרת לכל הדעות: כזו שנאספה לפני תחילת השמיטה; תוצרת מדרום הארץ, בה השמיטה לא חלה; גידולים במצעים המנותקים מן הקרקע; ובמקרים חרדים - מייבוא. במחצית השנייה של השנה תירכש תוצרת מהיתר המכירה ויינתן פתרון נקודתי לחיילים חרדים.
משרד החקלאות טען שהחלטה זו תפגע בחקלאות הישראלית וכי לא עודכן מראש על הכוונה לשנות את הסטטוס-קוו. זילבר כינסה בערב ראש השנה את כל הגורמים הרלוונטיים, וכעת היא קובעת כאמור, כי מבחינה עקרונית - הרב פרץ היה רשאי להחליט כפי שהחליט. לצד זאת אומרת זילבר, כי על הרב פרץ ושר הביטחון, משה יעלון, לקיים בחינה משלימה ולבדוק שתי נקודות:
- האפשרות לצמצם את הרכש מהערבה הדרומית, בשל החשש שבפועל יהיה צורך לרכוש תוצרת ירדנית במקום תוצרת ישראלית ממקורות אחרים.
- האפשרות לעבור לשימוש בהיתר המכירה לא בתום חצי שנה, אלא לפי כמויות התוצרת האחרת שתהיה בידי צה"ל, כך שהמעבר עשוי להיות מוקדם יותר.
ברמה העקרונית מעירה זילבר, כי מן הראוי שהחלטות עקרוניות כאלו ייעשו תוך יידוע מראש ובפרק זמן סביר של כל הגורמים המושפעים מהן. היא גם מציינת, כי ייתכן שיהיה מקום לבחון את כפיפותה של הרבנות הצבאית לרבנות הראשית, שכן האחרונה מימשה את היתר המכירה, אך מאחר שגם הרבנות הצבאית מסתמכת עליו - אין צורך בבדיקה זאת כרגע.
עיתונאי, סופר וחוקר שואה. כתב משפטי ובעל טור ב-News1. פרסם 20 ספרים ועשרות מאמרים על השואה
| תאריך: |
05/10/2014
|
|
|
עודכן: |
06/10/2014
|
|
|