עורכת דין שביצעה עבירות משמעתיות חמורות בשנים 2006-2004 תסולק לצמיתות מן הלשכה - אך שמה לא יפורסם. כך קבע (25.11.14) סגן נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים, משה דרורי. הוא לא התייחס בהחלטתו לכך שאיש לא יוכל לדעת האם הוא מקבל שירות ממי שרשיונו נשלל לצמיתות, והסתפק בהצהרתה של הנאשמת לפיה אינה מתכוונת לחזור ולעסוק במקצוע.

בערעורה של עורכת הדין נטען, כי כבר בשנת 2009 הפסיקה לעסוק בעריכת דין והודיעה ללשכה שאינה מתכוונת לחזור ולעסוק במקצוע. חלק ניכר מהדיון בערעורה עסק במצב הרפואי והכלכלי הקשה של עורכת הדין ושל בעלה, המטופלים בחמישה ילדים בני 11-2.

במהלך הדיון בערעור הציע דרורי לצדדים פשרה, לפיה הערעור יימחק, עורכת הדין תוצא לצמיתות מהלשכה ושמה יימחק מכל פסקי הדין שניתנו בעניינה, כולל אלו שכבר פורסמו. הלשכה הסכימה להצעה, אך התנגדה לאיסור הפרסום. הלשכה טענה, שאין מקום להפלות לטובה את עורכת הדין לעומת מורשעים אחרים בהליכים משמעתיים וציינה את הצורך להזהיר לקוחות פוטנציאליים מהזדקקות לשירותיה של עורכת הדין. מאוחר יותר הסכימה הלשכה למחיקת שמה של עורכת הדין מהתיק הנוכחי, אך סירבה לעשות זאת לגבי תיקים אחרים - בין אם הסתיימו ובין אם הם תלויים ועומדים.

דרורי אומר, כי אין לו סמכות להכריע בתיקים שאינם נדונים בפניו, והוא הציע לעורכת הדין לפעול בהליכים המתאימים כדי לבקשד להסיר את שמה מאותם פסקי הדין. אולם הוא מוסיף ואומר:

"קשה להימלט מן התחושה כי המערערת, קשת יום, ניצבת מול גוף גדול שהוא לשכת עורכי הדין, ומנסה לשרוד בחייה, כאשר פרק עריכת הדין, כבר מאחוריה. המערערת הצהירה פעם ופעמיים כי איננה עורכת דין, איננה רוצה להיות עורכת דין, ונלחמת בשיניים ובציפורניים, וזאת כדי לשרוד, כלכלית ואישית, בשל הצורך שלה לפרנס בעל נכה וחמישה ילדים קטינים, כשהיא במצב בריאותי קשה.

"בנסיבות כאלה, כאשר יום הכיפורים היה אך לפני מספר שבועות, מן הראוי כי אנשי הלשכה יגלו חמלה והבנה אנושיים, ביחס לנסיבות המיוחדות ויוצאות הדופן של המערערת, ויסגרו את התיקים הפתוחים נגדה, לאור הצהרתה כי לא תעסוק בעריכת הדין, ולאור העונש החלוט של הוצאה מהלשכה, אשר היא תוצאת פסק דין זה. לכן, מה יעלה, מה יוריד ומה יוסיף תיק משמעתי זה או אחר?! אינני מוסמך, כערכאה שיפוטית שהתיק טרם הגיע בפניה, לפסוק ביחס לכך. הדברים שכתבתי לעיל משקפים תחושה אנושית, שאנשי לשכת עורכי הדין, כבני אנוש, ישימו אל ליבם".