פרקליטות המדינה ביצעה שני מינויים בכירים בלא מכרז, תוך שימוש באפשרות של מינוי בפועל. מדובר באפשרות הקיימת בתקשי"ר (תקנון שירות המדינה), אם כי משרד המשפטים לא הסביר מדוע הוחלט להשתמש בה במקום בדרך המלך של קיום מכרז.
מדובר במינויו של עו"ד עמית איסמן למשנה לפרקליט המדינה לתפקידים מיוחדים, ובמינויה של עו"ד רונית וינברג במקומו לתפקידת פרקליטת מחוז חיפה (פלילי). תפקיד המשנה לפרקליט המדינה היה בלתי מאויש במשך כשנתיים, מאז עבר
שי ניצן - כיום פרקליט המדינה - לשמש בתפקיד דומה בכפיפות ליועץ המשפטי לממשלה,
יהודה וינשטיין, צעד שעורר גם הוא ביקורת.
משרד המשפטים נשאל בידי News1 לפשר שני המינויים והשיב: "לפי כללי התקשי"ר, ניתן להעביר פרקליט מחוז לתפקיד משנה לפרקליט מדינה, גם במינוי קבוע ללא מכרז, שכן מדובר ב'העברה בתוך המשרד', בין שני תפקידים בעלי אותה דרגת תקן. אולם, לאחר בחינת כלל השיקולים הנוגעים לעניין והתייעצות עם נציבות שירות המדינה והמנהלת הכללית של משרד המשפטים [אמי פלמור], הוחלט לאייש את התפקיד, בשלב זה, בדרך של מינוי בפועל בהתאם לכללי התקשי"ר".
News1 הוסיף ושאל, מדוע אויש תפקיד המשנה דווקא עתה ומדוע דווקא בצורה זו. משרד המשפטים למעשה לא השיב לשתי השאלות, שכן זו הייתה תגובתו: "דווקא משום שתפקיד המשנה לא היה מאויש זמן רב, הייתה חשיבות לאיישו מיידית, על דרך של מינוי בפועל, צעד שאין בו כל פגם". למעשה אומר המשרד, כי אי-תקינות אחת - הימנעות מאיוש התפקיד במשך שנתיים - הביאה לצורך באי תקינות מסוימת נוספת.
בתשובה לשאלה האם מינוי בפועל אינו מקנה עדיפות למחזיק בו בעת מכרז עתידי, אמר המשרד: "מינויים בפועל הם צעד חוקי ומקובל ואין למאיישים אותם שום הבטחה, כי יזכו בתפקיד עת יוצאו למכרז. בעבר אירע לא פעם שאדם שמונה לתפקיד בפועל, כלל לא הגיש מועמדות למכרז על אותו תפקיד (כך אירע רק לאחרונה בפרקליטות מחוז ת"א פלילי), והיו לא אחת מקרים בהם אנשים שמילאו תפקידים בפועל לא נבחרו למלא את התפקיד עת יצא מכרז".
