דירוג גודל משרדי עורכי הדין של "גלובס DUN'S 100", שפורסם השבוע (ד'), מעיד על האטה בקצב הגידול של 20 משרדי עורכי הדין הגדולים בישראל.
בעוד העלייה במהלך שנת 2013 עמדה על 198 עורכי דין מועסקים חדשים ב-20 המשרדים הגדולים, 9% עלייה לעומת השנה הקודמת, עמד נתון זה במהלך 2014 על סך של 135 עורכי דין חדשים בלבד, המצביעים על עלייה מתונה יותר של 6% - כך מסר יו"ר דן אנד ברדסטריט ישראל, דורון כהן.
עוד עולה מהנתונים כי חלק מן המשרדים הבולטים בישראל לא גדלו השנה, וכמה מהם אף התכווצו. עם זאת, מספר משרדים צמחו משמעותית. הרצוג-פוקס-נאמן, המדורג ראשון, הוסיף לשורותיו 36 עורכי דין; הנבחרת של גולדפרב-זליגמן, המדורג שלישי, התכווצה ב-12 איש בשנים האחרונות.
את ראש הדירוג מבחינת הגודל תופס הרצוג-פוקס-נאמן, שכאמור צירף לשורותיו לא פחות מ-36 עורכי דין חדשים במהלך 2014 וכבש את המקום הראשון מידי מיתר-ליקוורניק-גבע-לשם-טל ושות'.
בהרצוג מועסקים נכון להיום 265 עורכי דין. גם במיתר אין סיבה אמיתית לדאגה, למרות הירידה למקום השני. מיתר מעסיק 250 עורכי דין, לאחר שצירף לשורותיו 19 עורכי דין חדשים במהלך 2014. במשרד המדורג במקום השלישי, גולדפרב-זליגמן, מועסקים 210 עורכי דין.
מיזוג גולדפרב-זליגמן, שהוכרז ב-2011 ונחשב למיזוג הגדול בהיסטוריה של הענף בישראל, הוליד בשעתו משרד בן כ-200 עורכי דין, שהיה באותה עת הגדול בישראל. אלא שהנתונים מציבים סימן שאלה - האם המיזוג ההוא אכן עלה יפה כמצופה? בשני המשרדים היו מחלקות בעלות תחומי חפיפה, ונוצר עודף בעורכי דין בחלק מן המחלקות. בנוסף, לפי דיווחים, התואמים את נתוני "גלובס DUN'S 100", מספר מועט של מתמחים מגולפרב המשיכו לעבוד במשרד לאחר הסמכתם כעורכי דין בשנים האחרונות.
גורם נוסף שפגע במשרד הוא הצמצום בפעילות קבוצת אי.די.בי וחילופי הגברי בהנהגת הקבוצה. בתקופת "שלטונו" של
נוחי דנקנר, נחשבה אי.די.בי ללקוח חשוב ובולט של גולדפרב. כיום עסקיה של אי.די.בי הצטמצמו בהיקפם, וחלק מענייניה המשפטיים מתנהלים במשרדים אחרים.
המשרד הרביעי בגודלו בישראל הוא פישר-בכר-חן-וול-אוריון, בו מועסקים 168 עורכי דין. פישר שמר על גודלו במהלך 2014 ואף צירף לשורותיו 3 עורכי דין חדשים.
ביגאל ארנון, המדורג חמישי, נרשם גידול מתון במספר חברי הלשכה המועסקים בשורותיו. המשרד צירף לשורותיו 7 עורכי דין חדשים, והוא מעסיק 146 עורכי דין לפי שעה.
בגורניצקי, לעומת זאת, אפשר לדווח על שנה יפה, לפחות בכל הקשור לאורכה של רשימת השמות בדף הפירמה של המשרד. גורניצקי קלט בשנה האחרונה 12 עורכי דין חדשים, והוא מדורג שביעי עם 142 עורכי דין בשורותיו. גורניצקי זינק מקום אחד בדירוג - מהמקום השמיני למקום השביעי.
מ.פירון צירף לשורותיו 3 עורכי דין ומדורג במקום השמיני, ירידה של מקום אחד, עם 139 עורכי דין מועסקים. במקום התשיעי מדורג משרד שבלת, שמצבתו עומדת על 138 עוטי גלימות, לאחר גידול של 11 מצטרפים חדשים. ש.הורוביץ סוגר את העשירייה הראשונה, לאחר ששמר על מקומו בדירוג עם 139 עורכי דין.
בעשירייה השנייה בולט שחקן חדש - ה"ממוזג" הטרי, תדמור -
יובל לוי ושות', שדורג במקום ה-15. עם זאת, גם במקרה זה נלמד כי במיזוג, לעתים השלם קטן במעט מסך חלקיו. בשנה שעברה, טרם המיזוג, מנו שני המשרדים 87 עורכי דין יחדיו, והמשרד המשותף מונה כיום 84 בלבד.
שני משרדים נוספים שגדלו בצורה בולטת במהלך 2014 הם עמר-רייטר-ז'אן-שוכטוביץ (AYR) וזיסמן-אהרוני-גאייר (ZAG), החולקים את המקום ה-19 עד 20, עם 68 עורכי דין בכל אחד מן המשרדים. ל-ZAG הצטרפו לא פחות מ-13 עורכי דין חדשים ב-2014, ול-AYR מספר מרשים של 12 עורכי דין חדשים במהלך השנה.
הקרב על התואר: "מעמד הביניים" של השותפים
אין ספק כי שותפות באחד ממשרדי עורכי הדין הגדולים בישראל היא משאת-נפשם של צעירים רבים. אולם נתוני "גלובס DUN'S 100" מעידים כי מעמד השותפות אינו מיוחד כפי שהיה בעבר. מתוך 2,577 עורכי הדין ב-20 המשרדים הגדולים, 780 מתהדרים בתואר "שותף" במשרד בו הם עובדים. מדובר ביותר מ-30% מעורכי הדין במשרדים הגדולים.
במשרד הגדול בישראל - הרצוג-פוקס-נאמן, לדוגמה, יש לא פחות מ-98 שותפים המהווים יותר מ-37% מעורכי הדין במשרד. במשרד פרל-כהן-צדק-לצר-ברץ, המדורג במקום ה-12 מבחינת גודלו, 42 מתוך 97 - 43% מעורכי הדין הם שותפים.
מרביתם של השותפים במשרדים הגדולים הם "שותפי שכר", תואר שמעיד על מעמד נכבד אולי, אך לא על שותפות במובנה המשפטי של המילה. שותפי שכר, כשמם כן הם - שכירים - אשר ניתנה להם הזכות לצרף את המילה "שותף" לחתימתם, כשברוב המקרים ה"שותפות" מתבטאת גם בתוספת בסך אלפי שקלים בכל חודש למשכורת.
"שותפי הון", לעומת זאת, הם בעלי אחזקות בישות המשפטית של המשרד, וכאלה יש מעטים יחסית. מספר שותפי ההון במשרדים אינו מתפרסם בדירוגי משרדי עורכי הדין השונים, ולעתים גם אינו חשוף ציבורית בשל הסכמי נאמנות שונים שלא מאפשרים לראות את שיעור ההחזקות של כל שותף במרשם התאגידים.
בשנים האחרונות החל להיווצר "מעמד ביניים" שבין עורך דין לבין "שותף שכר" - מעמד ה-Senior Associate, "עורך דין בכיר" אם תרצו. "הקאסטה" החדשה הושקה בשנים האחרונות במספר משרדים בולטים, ולפי עדויות, לא זכתה להצלחה רבה בקרב עורכי הדין.
רבים מעורכי הדין שרואים את עצמם מועמדים לשותפות, רואים בתואר החדש פחות ולעתים אף מעליב. ניתן להבין אותם. האם שמעתם פעם על אימא פולניה שחלמה שילדיה יהיו Senior Associates?
תחומי ההתמחות החדשים של הרצוג-פוקס-נאמן
"אמרתי את זה בעבר, ואני אומר את זה גם היום - מספר עורכי הדין במשרד אינו הפקטור היחידי לגודלו של משרד עורכי דין. הפקטורים המרכזיים הוא ההכנסות של המשרד, שאינן מפורסמות, ואיכות הלקוחות והיקפי העסקות" - כך אומר היום
מאיר לינזן, שותף מנהל וראש מחלקת המיסים בהרצוג-פוקס-נאמן - המשרד הגדול בישראל לפי מספר עורכי הדין בדירוג "גלובס DUN'S 100".
לינזן מתגאה בכך שמשרדו כבש את המקום הראשון מבלי שעבר מיזוג משמעותי מעולם. לדבריו, "רוב הצמיחה במשרד היא אורגנית, כשמדי פעם אנחנו מצרפים עורכי דין מבחוץ".
ליזנן מוסיף כי "הגידול הוא בכל מחלקות המשרד, בתחומי החברות, הליטיגציה, המיסים והמימון".
עם זאת, לדברי לינזן חלק מהגידול מוסבר גם בחבירה של מספר קבוצות למשרד בשנה האחרונה. קבוצה אחת כזו היא קבוצה של 5 עורכי דין חיפאים, העוסקים בתחום הנדל"ן, בראשות ד"ר אריאל פלביאן; קבוצה אחרת שהצטרפה למשרד ועוסקת בתחום הצווארון הלבן כוללת 4 עורכי דין בראשות עו"ד
נתי שמחוני, שהיה בעבר שותפו של עו"ד
גיורא אדרת.
בנוסף, בשנה האחרונה ערכה הרצוג "מיזוג קטן" עם משרד בר-צבי את בן-דב, שהתמחה בתחום מחירי ההעברה (תת-תמחות במיסוי בינלאומי). הקבוצה של עורכי הדין יניב בן-דב ואייל בר-צבי כוללת גם מספר כלכלנים שאינם נמנים במסגרת הדירוג המתפרסם היום; פרט לזה, עו"ד נטלי ג'ייקובס, המתמחה בתחום הנגזרים הפיננסיים, שהייתה בעבר שותפה במשרד "גרוס", חצתה את הקווים והצטרפה לאחרונה להרצוג-פוקס-נאמן.
לינזן מוסיף כי בשלהי 2013 הוקמה במשרדו מחלקה המתמחה בתמיכה בחברות, שעיסוקן בתחום המוניטיזציה (Monetization) של מוצרי אינטרנט. המדובר בחברות טכנולוגיה המספקות מנגנונים להפקת רווח מתנועת גולשים ברשת, דוגמת בבילון, IronSource ואחרות. ישראל נחשבת למעצמה בתחום זה. בשנים האחרונות גילו הסטרט-אפים הישראלים בתחום אתגרים לא פשוטים מבחינה רגולטוריות ומבחינת עמידה בכללים שמכתיבות ענקיות האינטרנט, בהן גוגל ויאהו.
פרט להצלחתו המסחרית, משרד הרצוג-פוקס-נאמן ידוע כיצרן פורה של פוליטיקאים. משורותיו של המשרד יצאו במשך השנים נשיא המדינה לשעבר, חיים הרצוג ז"ל; בנו, יצחק (בוז'י) הרצוג, ראש "
המחנה הציוני" ומועמדו לראשות הממשלה; וכן מי שהיה שר המשפטים ושר האוצר, עו"ד
יעקב נאמן.
בוודאי לא בארצות הברית שנקראה בפי מהגריה היהודיים המזרח אירופים "א-געלדענע מדינה", מדינת הזהב
