מרצ זכתה לדירוג הגבוה ביותר במדד החברתי לכנסת ה-19 של המשמר החברתי, עם ציון ממוצע של 85.7 נקודות. בתחתית דירוג מפלגות האופוזיציה נמצאות רע"מ-תע"ל (44.8) וקדימה (38.4).

ש"ס שמציגה את עצמה כמפלגה חברתית לא הוכיחה את עצמה והניקוד שקיבלה על השתתפותה בהצבעות חרתיות הגיע לכפי 2 פחות (46.8) מאשר זה של מרצ. לשם השוואה, בעוד שיושב-ראש מרצ זהבה גלאון דורגה במקום ה-20 ברשימת הח"כים החברתיים, הגיע יושב-ראש ש"ס אריה דרעי רק למקום ה-80. חלק מחברי הכנסת החברתיים של ש"ס נפלטו מהרשימה או נדחקו למקומות גבוליים ברשימה לכנסת ה-20.

במקום השני מבין מפלגות האופוזיציה דורגה מפלגת העבודה עם 81.8 נקודות. העבודה איבדה 4 נקודות מדד בגלל נוכחותו הנמוכה והצבעותיו של ח"כ בנימין בן-אליעזר, שקיבל ציון של 35.8, עם הפרש של יותר משלושים נקודות מהח"כ המדורג לפניו, אראל מרגלית (69.5). ללא שקלול פעילותו של בן-אליעזר, העבודה אומנם הייתה נותרת במקום השני, אך הייתה מקבלת ציון ממוצע של 87.1 נקודות. לעמדת המשמר החברתי, על סיעת העבודה היה לדרוש את פרישתו של ח"כ בן-אליעזר והחלפתו בח"כ פעיל שממלא את תפקידו באופן מלא. במקום השלישי דורגה חד"ש עם 72.5 נקודות. בחד"ש התגלו פערים משמעותיים בין חברי הסיעה: בין ח"כ דב חנין, שדורג במקום הראשון בכנסת ה-19 עם ציון 97.2, לבין ח"כ עפו אגבאריה המדורג אחריו יש הפרש של יותר מ-20 נקודות, ובין חנין לח"כ האחרון בסיעה, חנא סוייד, הפרש של יותר מ-45 נקודות.

מבין מפלגות האופוזיציה, הבית היהודי דורגה במקום הנמוך ביותר, עם ציון ממוצע של 5.1 נקודות, פי 8 פחות מאשר התנועה ויש עתיד. הליכוד קיבל ניקוד כפול מאשר הבית היהודי וישראל ביתנו עקפה אותו בנקודות בודדות.

הח"כים מהאופוזיציה נכחו בממוצע ב-26% מההצבעות בנושאים חברתיים-כלכליים, לעומת 35% מההצבעות בנושאים אלה בהן השתתפו הח"כים מן האופוזיציה. בין ההצבעות בהן נרשמה נוכחות נמוכה של ח"כים מהאופוזיציה: בהצבעה על הצעת חוק להגדלת היצע הדירות לדיור בר-השגה ולדיור ציבורי השתתפו רק 4 ח"כים מש"ס, אף לא ח"כ אחד מרע"מ-תע"ל ומקדימה, ח"כ אחד מיהדות התורה, ח"כ אחד מחד"ש ועשרה ח"כים מהעבודה. הצעת החוק נפלה בקריאה טרומית. המשמר החברתי מציין לרעה את נוכחות האופוזיציה בהצבעות בנושאים חברתיים-כלכליים, ואת העובדה כי קיים פער של 28 הצבעות בממוצע בין נוכחות הח"כים מהאופוזיציה לח"כים מהאופוזיציה.

נוכחות בפילוח סיעתי

הסיעה שהפגינה את הנוכחות הגבוהה ביותר בהצבעות בנושאים חברתיים-כלכליים היא יש עתיד, עם ממוצע של 45.3% מ-425 ההצבעות בנושאים אלה. אחריה דורגה מפלגת העבודה, עם נוכחות ממוצעת ב-43% מההצבעות. יש לציין, כי גם כאן נוכחותו של ח"כ בן-אליעזר עמדה לרועץ לסיעה. חישוב הנוכחות הממוצעת ללא בן-אליעזר הייתה מעלה את הסיעה למקום הראשון בדירוג הנוכחות, עם 45.4% מההצבעות. אחרונה דורגה סיעת רע"מ-תע"ל, אשר חבריה נכחו בממוצע רק ב-10% מההצבעות בנושאים חברתיים-כלכליים.
יש לציין, כי מגמת הנוכחות הכללית של הח"כים מהסיעות השונות ירדה מכנס לכנס במהלך הכנסת ה-19, דבר שמחליש את כוחה של הכנסת ואת יכולתה לפקח על פעילות הממשלה.

המדד החברתי שמפרסם המשמר החברתי בתום כל כנס של הכנסת, בודק כיצד הצביעו חברי הכנסת על הצעות חוק בתחום החברתי-כלכלי. הצבעה בהתאם לערכי המדד החברתי מזכה את חבר הכנסת בנקודה חיובית; הצבעה הפוכה מזכה אותו בנקודה שלילית. אי-הצבעה אינה נספרת. לקראת הבחירות לכנסת ה-20 חושב המדד החברתי עבור כל כהונתה של הכנסת המתפזרת (כשהציונים משקוללים לפי אורך כל כנס), והוא פורסם בשלבים לפני הבחירות המקדימות במפלגות השונות, במטרה להעמיד בפני מתפקדי המפלגות נתונים שיאפשרו בחירה מושכלת יותר.