וורצמן: שטבון פגע בנו ובמפלגות החרדיות

אין חולק על כך שלאופוזיציה יש תפקיד חשוב בכנסת. אבל - איזה תפקיד? למה אנחנו האזרחים מחכים ממפלגת העבודה עד לבחירות הבאות? הרצוג עצמו מצהיר כי הוא וחבריו יהיו אופוזיציה לוחמת. לחימה - זה טוב. אבל למען מה?

בחירות 2015 שופכות אור על סדר העדיפויות המקומי - ולא הלאומני/אזורי - של ערביי ישראל; על התחזקות הגדרתם העצמית במסגרת ולא תוך ניתוץ מסגרת - מדינת הלאום היהודי; על הפער הגובר בין ערביי ישראל לבין ערביי יו"ש ועזה והתבטאויות לאומניות של רוב המחוקקים הערביים; על הפיצול העמוק הפנים-ערבי למרות "הרשימה המאוחדת"; ועל האמון הגובר של הצבור הערבי במערכת הפוליטית הישראלית.

אין צורך להיות פרשן על כדי להעריך שלנתניהו ולהרצוג יש בימים אלה חלום אחד משותף: להקים ממשלת אחדות. לשניהם כאחד יש יותר מדיי סיבות טובות ליפול איש על צוואר רעהו ולצאת יחדיו לדרך.

"כשהחרדה לגורל העם היהודי הופכת לפאניקה, כשהיא המנוע והדלק של מלחמה ומדיניות, היא מחלישה ולא מחזקת.

בתור אשכנזיה חילונית שלא מנשקת קמעות, שגרה בצפון תל אביב, לא ליכודניקית, אני אומרת לכם - יש אלוהים!, וכמוני קיימים רבבות על רבבות על רבבות במדינת ישראל שהתקשורת מסתירה מעין המצלמה. היא שמה את הפוקוס על אנשים שיצרה כחתך מייצג של הימין ומציגה אותם באופן נילעג. כמו שנאמר - חכמת ההמונים ניצחה ואיחדה תחת כנפיה את הטובים ביותר ללא הבדלים, בראש וראשונה מול אירן הגרעינית, שאת סכנתה הנוראית גימדה התקשורת והפכה לבדיחה על חשבון האיש האחד והיחיד שפעל ופועל כדי למנוע את השואה ההולכת ודוהרת מולנו.