אחד האתגרים המרכזיים הניצבים בפני מדינות, המצויות בעימותים א-סימטריים מודרניים, נעוץ בפער הקיים בין הכללים המשפטיים, שנועדו להסדיר מציאות של מלחמה "קלאסית" בין מדינות, לבין המציאות המשתנה והגוברת של סכסוכים מזוינים מול שחקנים לא-מדינתיים, ובראשם ארגוני טרור, שניתן להגדירם אף כ"צבאות טרורילה" על שום המבנה ורמת האימון שלהם וכמות אמצעי הלחימה שברשותם, כשאופן פעולתם משלב טקטיקות של טרור וגרילה, כדוגמת חיזבאללה, חמאס, דאעש ועוד. ארגונים אלה מגובים במוסדות חברתיים, כלכליים, פוליטיים ודתיים, ופועלים מלב לבו של המרחב האזרחי, המיושב בצפיפות, בתוך מדינות או ישויות כושלות. לעיתים, כוחם הצבאי עולה אף על זה של מדינות ריבוניות.
