שיפור ניכר בתוצאות העסקיות של החברות הממשלתיות: דוח רשות החברות הממשלתיות שפורסם היום (ד') מעלה כי החברות הממשלתיות סיימו את 2014 ברווח נקי של 432 מיליון שקל, לעומת הפסד נקי של 592 מיליון שקל ב-2013. הרווח התפעולי זינק ב-131% ל-5.7 מיליארד שקל ב-2014.
את הרווח הגדול ביותר - 1.5 מיליארד שקל - רשמה חברת
רכבת ישראל, אולם דובר ברווח שנובע ברובו מהכרה חד-פעמית בהכנסות הרכבת מסובסידיה שקיבלה מהמדינה בשנים קודמות.
גם חברת החשמל הצליחה לסיים את השנה ברווח נקי בזכות ההכרזה על שוק עמוק באג"ח שיצרה לחברה רווח חשבונאי של כ-1.5 מיליארד שקל. מנגד, רשמה תעש הפסד עתק של כמעט 2.5 מיליארד שקל, שרובו נובע מעלויות הסכמי הפרישה לעובדים בהיקף 2 מיליארד שקל ששולמו ב-2014 במסגרת קידום הליך הפרטת החברה.
מנהל רשות החברות
אורי יוגב צופה כי הרווח הנקי של החברות יוכפל ב-2015 לרמה של 1.064 מיליארד שקל. חלק מהשיפור בתוצאות החברות מיוחס לאירועים חד-פעמיים, כמו הכרה בהכנסות סובסידיה משנים קודמות ברכבת ישראל.
השכר הממוצע בנמל אשדוד: כמעט 37 אלף שקל בחודש
מעיון בדוח עולה כי עובדי חברת נמל אשדוד ממשיכים להוביל את טבלת מקבלי השכר בחברות הממשלתיות עם שכר שנתי ממוצע של 36.8 אלף שקל (442 אלף שקל לשנה). הוצאות השכר לעובד ממוצע בחברת החשמל עומדות על 28.8 אלף שקל (346 אלף בחישוב שנתי), ובתעשיה האוירית על 29.5 אלף שקל לחודש (354 אלף בחישוב שנתי). השכר הממוצע למשרת שכיר במשק עומד על 9,750 שקל. ב-100 החברות הממשלתיות הפועלות במסגרת רשות החברות הממשלתיות מועסקים 58,500 עובדים.
הוצאות השכר לעובד בחברת החשמל רשמו בשנתיים האחרונות ירידה מפתיעה של 15%: מ-406 אלף שקל לשנה ב-2012 ל-346 אלף שקל ב-2014. הוצאות השכר לעובד בתעשיה האוירית עלו בשנתיים האחרונות ב-5%.
במסיבת עיתונאים שנערכה לאחר פרסום הדוח התייחס יוגב לנתוני השכר ואמר כי "הייתי מצפה שהשכר בחברות הממשלתיות יהיה גבוה יותר מהשכר הממוצע, אבל לא פי 3". לדבריו, ירידת השכר בחברת החשמל בשנתיים האחרונות מיוחסת להסכמי השכר החדשים בחברה ולכניסתם של עובדים חדשים בשכר נמוך יחסית במקום ותיקים בשכר גבוה, ולטענת יוגב "מתחילים לראות את פירות מהלכי ההתייעלות שנעשים בחברה".
מנגד, ציין יוגב לשלילה את העלייה בשכר בתעשיה האוירית, חברת הענק שגם רשמה את הביצועים המאכזבים ביותר מבין החברות הממשלתיות: רווח נקי מזערי של 97 מיליון שקל על מכירות בהיקף של כמעט 14 מיליארד שקל. יוגב אמר כי "הרווחיות בתעשיה האוירית מאוד נמוכה ביחס למה שאפשר היה לצפות מהתעשיה האוירית, ומבחינתנו היא הופכת לאחד מיעדי הטיפול העיקריים"
יוגב הוסיף כי ענף התעשיות הביטחוניות סבל השנה בין היתר משער החליפין הגבוה של השקל. לדבריו, "זה המקום שבו היינו רוצים לראשות שיפור משמעותי בתוצאות". יוגב הדגיש כי ב-2014 בניגוד ל-2013 אין כמעט חברות ממשלתיות מפסידות: "היו אירועים חד-פעמיים לכאן ולכאן, אבל בשורה התחתונה יש עלייה משמעותית ברווח התפעולי".
החברות הממשלתיות הניבו ב-2014 הכנסות ישירות למדינה ממסים בהיקף של מעל 7 מיליארד שקל, אך העבירו דיבידנדים בהיקף צנוע של 374 מיליון שקל. 14 מיליארד שקל נוספים הושקעו ב-2014 בפיתוח תשתיות אנרגיה, מים ותחבורה. הכרה בהוצאות סבסוד משנים קודמות של רכבת ישראל הקפיצה את היקף הסבסוד הכולל של החברות ב-2014 לכמעט 3 מיליארד שקל לעומת 1.4 מיליארד ב-2013.
החברה הממשלתית המובילה מבחינת היקף הכנסותיה היא חברת החשמל (25 מיליארד ו-195 מיליון שקלים ב-2014) ואחריה התעשיה האוירית (13 מיליארד ו-693 מיליון שקל), רפאל (7 מיליארד ו-22 מיליון שקל) ונתיבי ישראל (5 מיליארד ו-488 מיליון שקל).
חברת החשמל דומיננטית גם בתחום החוב הפיננסי של החברות ומחזיקה בחוב אג"ח כולל של 35 מיליארד ו-692 מיליון שקל שהם כ-76% מהחוב הכולל באג"ח של החברות הממשלתיות.
בפילוח לפי מגזרים מגיעות 43% מהכנסות החברות הממשלתיות מסקטור האנרגיה והמים, 32% מהתעשיות הביטחוניות, 19% מענף התחבורה, 3% מהתקשורת. סקטור תשתיות החשמל האנרגיה והמים אחראי ל-62% מהרווח התפעולי הכולל (3.6 מיליארד שקל) ואחריו סקטור תשתיות התחבורה שאחראי ל-24% מהרווח התפעולי הכולל (1.4 מיליארד שקל). סקטור התעשיות הביטחוניות, שהושפע לרעה מההפסד הענקי בתעש תרם ב-2014 רק 12% מהרווח התפעולי הכולל (688 מיליון שקל).
בוודאי לא בארצות הברית שנקראה בפי מהגריה היהודיים המזרח אירופים "א-געלדענע מדינה", מדינת הזהב
