היום לפני 200 שנה, 18 ביוני 1815, הובס צבא צרפת, בראשות נפוליאון בונפרטה, בקרב היסטורי וגורלי על עתידה של אירופה. צבאות צרפת מצד אחד, ובעלות הברית בראשות בריטניה ופרוסיה מצד שני, הגיעו לשדה ליד הכפר ווטרלו, לא רחוק מבריסל, בירת בלגיה. הצרפתים היו נחותים במספרם, אך נלחמו באומץ ובכל הכושר המבצעי שלהם. צבאות הברית כמעט והובסו, אולם ברגע האחרון הגיעו גדודים פרוסים, בראשות הגנרל בליכר, והפכו את התמונה. נפוליאון נס כמעט לבדו, ברגל, ונלכד לאחר זמן קצר. צבאות הברית כבשו את פריז, נפוליאון הוגלה לאי סט. הלנה, והמשטר המלוכני חזר לצרפת, ל-55 שנה. אירופה שמרה על מסורתה השמרנית לאורך עשרות שנים.
מי שיבקר כיום בווטרלו - יתאכזב. הוא יראה שדה שומם, ללא סימנים של הקרב ההיסטורי, ובקצהו מוזאון קטן ולא מרשים. מה שנשאר לעולם הוא הביטוי המפורסם "עסקה פלונית/מאבק פלוני/השקעה פלונית היו הווטרלו שלו", כלומר התבוסה המכרעת של האדם או החברה נשוא האמרה, כמעט בכל שטח.
בדיוק 125 שנה לאחר מכן, ב-18 ביוני 1940 נשא הגנרל שרל דה-גול נאום קצר ברדיו לונדון, ובו הודיע שהעם הצרפתי ימשיך להלחם מול הצבא הגרמני. זאת, למרות שימים אחדים קודם לכן הובס עיקרו של הצבא הצרפתי. הצבא הגרמני-נאצי המנצח נכנס שוב לפריז, וצעד בגאווה מתחת לשער הנצחון. זה החל כחודש לפני כן, בתבוסה מהממת של הצרפתים, ביערות הארדנים, שנחשבו בטעות בלתי עבירים לטנקים וכלי רכב כבדים, והצרפתים השאירו אותם כמעט ללא הגנה.
דה-גול היה אז סגן המיניסטר להגנה לאומית, וניסה אך לא הצליח למנוע הקמת ממשלה חדשה, בראשות הגנרל פטן, ב-16 ביוני, שביקשה שביתת נשק של כניעה מול הגרמנים. הצבא הנאצי ביקש כמובן ללכוד את דה-גול. אולם יום קודם לכן, ב-17 ביוני, הצליח דה-גול לצאת מצרפת, בתכסיס הטעיה מבריק. עם הגיעו ללונדון, העמיד לרשותו ראש ממשלת בריטניה ו
וינסטון צ'רצ'יל את הבי.בי.סי., ודה-גול נשא ברדיו את נאומו ההיסטורי. הוא הודיע שאין להכיר בממשלת פטן, שהעם הצרפתי לא ייכנע, וימשיך להלחם שכם אחד עם בריטניה. הסוף ידוע.
הערות על נצח יהודה ומינוי ראש אמ"ן, ולקח מאיר עיניים ממשה רבינו
