במהלך הדיון הודה ח"כ שי פירון כי כשר חינוך עיכב את פרסום תקציב משרדו משיקולים פוליטיים. ד"ר תהילה אלטשולר טענה כי "מניעת פתיחת מאגרי המידע מצד המדינה הופכת את היתרון שלנו כסטארט אפ ניישן לבדיחה"

הוועדה המיוחדת ליישום הנגשת המידע הממשלתי ועקרונות שקיפותו לציבור קיימה (יום ג', 21.7.15) את ישיבתה הראשונה. בפתח הישיבה ביקשה יושב-ראש הוועדה, סתיו שפיר, את התייחסות משרד ראש הממשלה לפעילותו בתחום הנגשת המידע לציבור. מיה עדולמי מהתקשוב הממשלתי במשרד רה"מ סיפרה לוועדה כי בחודשים האחרונים נערך מיפוי של מאגרי המידע הקיימים במשרדי ממשלה, ובשבועות הקרובים יוגשו לוועדת השרים שהוקמה לעניין המלצות על המאגרים שניתן לפרסמם.

שפיר ביקשה לדעת מי היום הממונה על חופש המידע והנגשתו לציבור במשרד רה"מ ונענתה על-ידי עו"ד רבקי דב"ש, ראש היחידה הממשלתית לחופש המידע, כי כיום זהו מנכ"ל משרד ראש הממשלה בעצמו, שכן נקבע כי אם אין ממונה מטעם רשות, ראש הרשות הוא שהאחראי.

דב"ש חשפה גם כי "כ-20% מהבקשות למידע נדחות בגלל שלא ניתן היה לאתר את המידע, וזה מביך אותנו. גם אם אדם נוסע למנזר השתקנים, הידע אמור להישאר במשרד...". כן ציינה כי בכל משרד הממשלה, למעט במשרד להגנת הסביבה, הממונה על חופש המידע עושה זאת כנוסף על תפקידו. לכך השיבה היו"ר שפיר, כי "כאשר הממונה הוא במשרה חלקית, כשהחלק השני של תפקידו הוא להיות דובר המשרד, יש כאן סתירה פנימית וראוי למצוא פתרון לנושא הבעייתי הזה".

נציגת משרד החינוך, אילנה קרוקר, פירטה על תהליכי הנגשתו של תקציב משרד החינוך והאתגרים להסביר לאזרח את מורכבותו של המידע, ולאחריה ביקש להתייחס לנושא ח"כ שי פירון (יש עתיד). "במשרד החינוך אין באמת דרך לחשוף את הנתונים, כי לתקציב החינוך השפעות פוליטיות עצומות. שרי חינוך לדורותיהם לא רצו להציג את הנתונים הבעייתיים. פרסום נתוני הפערים יכול להביא אף לפירוק הממשלה", אמר פירון ואף הודה כי בעצמו, כשר חינוך לשעבר, עיכב את פרסום תקציב משרד החינוך מסיבות פוליטיות.

ח"כ יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת) סיפר כי חווה את הקושי בהשגת מידע גם כעו"ד: "זו דרישה משפטית שרשות תקבל החלטות על-פי מידע שיש לה, ואם המידע לא קיים זה מראה על בעיה. יש עכשיו מודעות גוברת ואף חובה לפילוח התקציב לפי מגדר, ואני חושב שצריך להיות גם לפי מגזר, וכשזה יהיה ברמת יישוב ואזור זה גם ייקל עלינו כפוליטיקאים ונציגי ציבור לטפל בדברים". שפיר השיבה כי "הכנסת היא הרשות החלשה ביותר מבין השלוש. זו בושה שח"כים נאלצים ללכת לביהמ"ש העליון כדי לקבל נתונים ומידע שיאפשרו לנו לעשות את עבודתנו. העובדה שוועדות הכנסת לא יכולות לחייב הגעה של נציגי ציבור ולדרוש תשובות, זו בעיה שנדון בה כאן".

ד"ר תהילה אלטשולר מהמכון הישראלי לדמוקרטיה אמרה כי "מניעת פתיחת מאגרי המידע מצד המדינה הופכת את היתרון שלנו כסטארט אפ ניישן (אומת הזנק, ע.י.) לבדיחה. מה שנעשה היום בשוק המזון, שאנשים יכולים להרכיב סל קניות ולראות אם כדאי להם לקנות בסופר הקרוב לביתם, יכול גם להתרחש בשוק הדירות השכורות אם הרשויות יאספו מידע וינגישו אותו".

ח"כ אורי מקלב (יהדות התורה) אמר כי "המקור לשקיפות הוא התורה וההלכה. התורה מנחה את הכהן הגדול ללכת עם בגד בלי כיסים כשהוא עסק בכספים". עוד אמר מקלב כי "יש הרבה שתפישתם הפסיכולוגית היא שחסיון המידע והסתרתו היא חלק מתפקידם, וגילוי מידע מזיק למערכת. יש לעשות שינוי בתפישה עצמה!".

בנעילת הישיבה קראה היו"ר שפיר לכל הנוכחים, וכן לארגונים החברתיים והפעילים השונים להעביר לוועדה בהקדם על נושא שירצו שיעלה לדיון, או על מידע שניסו להשיג ולא קיבלו אם סורבו ואם לא היה קיים. זאת, על-מנת שהוועדה תוכל לפנות לגורמים הרלוונטיים בשאילתות ולהיערך.

מחר בבוקר תקיים הוועדה דיון בנושא "העסקה קבלנית במגזר הציבורי - היעדר מידע על ממדי התופעה", אשר ישודר, כמו הדיון היום, בפורטן הוועדה.