פיטורי עובדי הרשות לא יעוגנו בחקיקה

יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן הגיע לסיכום עם השר אופיר אקוניס ומנכ"ל משרד התקשורת שלמה פילבר כי לא יהיו פיטורים בחקיקה וכי הסעיף המורה על קיצוצי שכר יורד מהצעת החוק.

בהתאם לסיכום, יו"ר ההסתדרות הורה להשהות את כל הצעדים הארגוניים שבנושא רשות השידור. הצדדים יכנסו למו"מ בדבר היקף ההתייעלות והיקף העובדים שיקלטו מעבר לרף של 25 אחוז.

הוועדה המיוחדת לדיון בהצעת חוק השידור הציבורי (תיקון) אישרה את הצעת החוק לקריאה שנייה ושלישית. בדיון הוועדה, אשר נמשך למעלה משמונה שעות, נכחו השר אופיר אקוניס, חברי כנסת, מנכ"ל משרד התקשורת, שלמה פילבר, נציגי משרדי הממשלה, נציגי ארגוני העיתונאים והעובדים ועוד.

הוועדה תיקנה את הצעת החוק לאור הסכמות שהושגו היום בין הממשלה להסתדרות, כי הסעיף המחייב התייעלות שכר ברשות השידור בהיקף של 10 מיליון ש"ח יוסר מהצעת החוק, בכפוף להקפאה של כל סכסוכי העבודה שהוכרזו בעניין רשות השידור. כמו-כן, בתוך שלושה חודשים יחתמו חוזים לפינוי מתחם שרונה, והצדדים ייכנסו למו"מ של חודש לגבי האפשרות של קליטת מעל 25% מהעובדים ברשות השידור לתאגיד השידור החדש והיקף פרישת העובדים מרצון.

השר אקוניס אמר בדיון: "הציבור זקוק לשידור ציבורי חזק, עצמאי, ורזה יותר ממה שהיה קיים עד היום. לא אני הודעתי על פטירתה של רשות השידור, אך כדי להבטיח את המעבר לתאגיד שידור ישראלי, אנחנו מקיימים את ההליך הזה. בכל גוף שמורכב מבני אדם יש מוכשרים יותר ומוכשרים פחות בין העובדים, ואנחנו כנבחרי ציבור צריכים לחשוב איך יראה הגוף החדש ואיך יראה המסך. מה יקבל הציבור הישראלי".

שלמה פילבר, מנכ"ל משרד התקשורת: "השינוי המשמעותי מהדיון הקודם, הוא שמנהל הזמני שנבחר, וכן סמנכ"ל הכספים ויו"ר ועדת האיתור, השופט (בדימוס) קמא, יוכלו לבחור את מנהל חטיבת החדשות, שהוא יוכל להעסיק עיתונאים. המחוקק קבע שהתאגיד החדש יהיה עם פחות עובדים ותקציב יותר נמוך. מבדיקה שאני עשיתי, ברשות השידור יש היום כ-220 עיתונאים, ורבע מהם מקבלים שכר גבוה ממני כמנכ"ל משרד ממשלתי. אני מצהיר שככל שהחוק יאושר במתכונתו הנוכחית, ראש הממשלה, בתפקידו כשר התקשורת, יעבור את רשימת מומלציו לוועדה הציבורית".

ח"כ אילן גילאון (מרצ): "החוק הוא חוק 'קול ישראל היום'. מדובר בהשתלטות שיטתית על כלי התקשורת, תוך כדי שבירת העבודה המאורגנת. כמה עולה הפירוק הזה? מי גוזר את הקופון? כמה עושים עורכי הדין?"

ח"כ באסל גטאס (הרשימה המשותפת): "מינוי מפרק לרשות ממשלתית, לדעתי דבר חסר תקדים, זוהי הכרזת כישלון אדירה של הרשות המבצעת. רק לפני חודש הכנסת חוקקה רפורמה יותר גדולה ומשפיעה – של פירוק המדען הראשי שמנהל תקציב של 3 מיליארד ש"ח והקמת תאגיד- ואף עובד לא יפוטר. וזה צריך להיות הבסיס גם כאן".

ח"כ רועי פולקמן (כולנו): "כל עוד אין מועצה ציבורית, ואנחנו בתנאי ביניים, וממילא אנחנו רוצים לייצר יעילות, אפשר בטח למצוא לפחות 400 עובדים קיימים ברשות השידור שראויים להמשיך".

ח"כ ינון מגל (הבית היהודי): "צריך לתת למקימי התאגיד החדש שיקול דעת כמה שיותר רחב ולא להתחייב למספרי עובדים. ואם יינתנו אותם תנאי שכר למי שעובר מהרשות הקיימת, זה אומר שמיד תיווצר אפליה ביניהם לבין העובדים החדשים שיצטרפו לתאגיד השידור החדש. זה יצור מיד מאבקי אינטרסים בין קבוצות עובדים, ולא תהיה התנהלות מקצועית. אני מעדיף רשות שמאלנית מאשר רשות שמוכתבת מלמעלה ע"י ועדים. שביתה בשדה התעופה אינה קשורה לסולידריות! אלה שיטות של מאפיה. אני דורש להפסיק את העיצומים האלה באופן מידי, אחרת אל תבואו לדבר איתנו. אני מוכן ללכת את כל הדרך לעובדים, אבל צריך שיהיה סדר בדברים ובאיך שהמדינה מתנהלת"

ח"כ נחמן שי (המחנה הציוני): "כולם בחדר הזה מסכימים שצריך לשנות את רשות השידור, לשנות את התרבות הארגונית, את תרבות השידור, אבל זה ארגון רגיש ביותר. שידור זה לא פס ייצור, זה אנשים, שצריכים לדעת איפה הם עומדים, ולא יכול להיות שכל הזמן תהיה חרב מתהפכת מעל ראשם".

ח"כ קרין אלהרר (יש עתיד): "החוק שעבר בקדנציה הקודמת לקח בחשבון את כל השיקולים ואמר שלא תיסגר הרשות עד שלא יוקם התאגיד החדש. מהתיקונים שמביאים כאן היום, מה שיישאר זה פיטורים המוניים ומינויים פוליטיים".

ח"כ דב חנין (הרשימה המשותפת): "אני מגיע לדיון בתחושה מאוד קשה. יש פה מהלך חסר תקדים. אני קורא לכל ועדי העובדים לשבות לאור מה שקורה. לרשות שדות התעופה, לרשות הנמלים, לרשות הרכבות. הערוץ הזה נסגר כדי שלא תשודר שיטת השקשוקה על הגז ועל הבנקים. אי-מינוי המועצה, היא לא במקרה, אלא כדי לחסל את רשות השידור".

ח"כ ישראל אייכלר (יהדות התורה): "מהו שידור ציבורי. מיהו אותו ציבור? אני מכיר קרוב ל-50 ציבורים בישראל. כל עובד שיישאר בשידור הציבורי צריך לחתום על התחייבות שלא יביע את דעתו ועמדתו, כפי שמצוין במסמך נקדי. אני רוצה שכל מי שעולה לשידור, יעשה גילוי נאות של דעתו. שיגיד אני בעד או נגד מתווה הגז, למשל, ואז יתחיל לדבר. נקדי כותב, למשל, אין לשים דברים בפיו של מרואיין ואין לפנות אליו כחוקר משטרה".

בדיון לגבי סעיף התיקון של מועד פתיחת תאגיד השידור החדש וסגירת רשות השידור, שאלה היועצת המשפטית של הוועדה, עוה"ד אתי בנדלר, "האם לאור הצהרתו של אלדד קובלנץ שאין סיכוי להתחיל את שידורי התאגיד עד ה-1 באפריל, האם אין מקום לאפשר דחייה?" והשר אקוניס השיב כי "עמדת הממשלה היא שלא יהיו דחיות נוספות ותאריך היעד נדרש, כדי לזרז את כל הגורמים לעבוד לקראת זה".

בנושא זה אמר רותם אברוצקי, יו"ר אגדות העיתונאים בת"א: "הקמת חטיבה מאוחדת לטלוויזיה ולרדיו אפילו בבי-בי-סי מתקשים. תכנים ודוקומנטרי זה דברים של 3-5 שנים. אנחנו נעמוד בפני שוקת שבורה, ואתם תחזרו לפה בבושת פנים, ואנחנו שוב נהיה תלויים באוויר".

בדיון לגבי סעיף מימון המשך הפעילות של רשות השידור, לאחר הפסקת גביית האגרה, אמרה בנדלר "אנחנו יודעים שהאוצר לא העביר כספים ולא פעל לפי החוק עד כה. בנוסף מציעים עתה להוסיף שפיטורים לצורך התייעלות אינם מהווים פגיעה בשידורים, על-אף שהשר הצהיר שהפיטורים יהיו של עובדים מיותרים – דבר שלא אמור לפגוע בשידורים". לאור הערה זו הסכים אקוניס למחוק את הנוסח המוצע. נציג האוצר, עופר מרגלית, השיב "לראייתנו ביצענו את החוק במלואו ואנחנו מסתייגים מהאמירה. ביטול הסעיף יאפשר לגורמים לטעון שפיטורי או פרישת עובדים יכולים כבר הם להוות פגיעה בשידורים, ולכן אי-אפשר יהיה לפרוש מרצון. הרי הולכים ממילא לדיאלוג עם ההסתדרות".

באותו סעיף, כאמור, אישרה הוועדה את ההסכמות בין הממשלה להסתדרות כי הפסקת העברת המימון ממשרד האוצר למפרק רשות השידור, לצורך המשך פעילות הרשות, תידחה ל-1 בדצמבר 2015, אלא אם נחתמו החוזים לפינוי מתחם רשות השידור בתל אביב.

יו"ר הוועדה, ח"כ צחי הנגבי (ליכוד) סיכם את הדיון ואמר כי " התחלנו היום בגישה יותר לוחמנית והמצב השתפר לאוד ההסכמות בין הממשלה להסתדרות. עדיין יש בעיות מסוימות, ואני מקווה שהיא תיפתר במו"מ בחודשים הקרובים". יו"ר הוועדה הודה לעשרות האורחים שהגיעו לדיון היום, והביאו את דעתם על נושאיו וסעיפיו, על תרומתם הממשית לחוק הספציפי, ובכך למדינה.

ועדת הכנסת, בראשות ח"כ דוד ביטן, קיימה דיון קצר, בה אושר קיום הקריאות השנייה והשלישית, כבר במועד הנחת הצעת החוק ביום רביעי, ה-2 בספטמבר 2015.

לאחר מכן התכנסה שוב הוועדה המיוחדת בכדי לדון בבקשת לדיון מחודש בהצעת החוק, אשר נדחו. במהלך דיון זה אמר שי: "הרשות זקוקה לשינוי, ואנחנו בדרך לשינוי, אבל תנו לזה יותר זמן", ולכך השיב מנכ"ל משרד התקשורת: "אם ההסתדרות תהיה אמיצה, ונתכנס לכיוון המספר האמיתי של פורשים שמקובל על האוצר, להבנתי, לא תהיה להם בעיה להמשיך לממן את פעילות הרשות כמה שצריך".

נשיא המדינה ראובן ריבלין אמר מוקדם יותר כי השידור הציבורי הוא נשמת אפה של כל דמוקרטיה וטוב שיהיה ממומן בידי הציבור כולו, ולא בידי קומיסרים. ריבלין אמר כי יש לשמר את השידור הציבורי ואם רוצים לחולל רפורמות אין להוציא את הישן בטרם יש חדש. השר אקוניס אמר כי הוא תומך בדברי הנשיא ופועל לכך שהשידור הציבורי ישקף את מגוון הדעות הקיים בציבור.

בתוך כך, פנתה תנועת אומ"ץ למינהל תקין למבקר המדינה יוסף שפירא בבקשה שיוציא צו הגנה לענת עוזרי המכהנת כיושב-ראש הוועד המשולב של עובדי רשות השידור, המייצג כ-500 עובדים. עו"ד עמירם סבר מאומ"ץ אומר כי במסגרת תפקידה, עוזרי חשפה מקרים רבים של שחיתות לכאורה או מקרי התנהגות בלתי הולמת ו/או בלתי חוקית של עובדי הרשות, לרבות עובדים בכירים בה. לדבריו, הדבר היה לצנינים בעיני ההנהלה הזמנית של הרשות ו/או נציגי כונס הנכסים הרשמי, ולפיכך הוחלט על-ידי מי מגורמים אלה להפסיק את עבודתה ברשות. עוזרי הוזמנה לשימוע לפני פיטורין ליום 9.8.15, אך ביקשה לדחותו היות שבא-כוחה ישהה באותו מועד בחו"ל. בקשתה סורבה והיא התבקשה להגיש לעורכי השימוע את גרסתה ועמדתה בכתב.