הירידה בתרומות, המלחמה, השעיית העברת ההכנסות, וההגבלות השוטפות של ממשלת ישראל - לכל אלה הייתה השפעה חריפה על הכלכלה הפלשתינית. דוח הבנק העולמי לוועדת הקישור אד-הוק לסיוע כלכלי לרשות הפלשתינית, מסגרת המאגדת מדינות וגופים בינלאומיים התורמים לרשות הפלשתינית, בדק את המגמות הכלכליות הנוכחיות בכלכלה הפלשתינית וממליץ על צעדים ורפורמות לעצירת המשך ההידרדרות.

"המשך המציאות הנפיצה הנוכחית מגביר את החרדה והאי-ודאות ומעיב על יכולתם של הפלשתינים לדמיין עתיד טוב יותר. צעדי פיתוח כלכלי יוכלו לסייע לבניית ביטחון לקראת אופק מדיני הדרוש באופן נואש לשני הצדדים", אמר סטין יורגנסן, האחראי להגדה המערבית ורצועת עזה בבנק העולמי.

הדוח מדגיש את הקיפאון בשיקום עזה. התמ"ג הריאלי לנפש הצטמצם מאז 2013 בשל הכלכלה החלשה בשטחים הפלשתינים. שיעור האבטלה ממשיך להיות גבוה, במיוחד בקרב צעירי עזה, שם הוא עולה על 60 אחוזים, ו-25 אחוזים מהפלשתינים חיים כיום בעוני. תורמים בוועידת קהיר הבטיחו 3.5 מיליארד דולר אבל בפועל הועברו רק 35 אחוזים מהסכום, הגורם לגירעון של 881 מיליון דולר לעומת הסכום שהיה צריך להיות מועבר עד היום.

היקף הסחורות היוצאות מרצועת עזה כיום עומד על 6% מהיקף הסחורות שיצאו מעזה לפני המצור. בנוסף, רק 1.6 מיליון טונות של חומרי בניין, 6.7% מהכמות הדרושה, נכנסו לעזה מאז המלחמה בקיץ 2014. בדוח לא צוין שחלק מחומרי הבניין מופנים לצורך בניית מנהרות טרור. לפי הדוח יידרשו עשרות שנים להתמודד עם צרכי השיקום והבנייה מחדש בעזה אם יימשכו ההגבלות הביטחוניות על ייבוא חומרי בניין ויימשך הקצב האיטי של העברת תרומות מובטחות.

הדוח, שיוצג בניו-יורק השבוע, מדגים גם את הפוטנציאל של הכלכלה הפלשתינית אם ייושמו הסכמים קיימים ויוסרו הגבלות. לדברי מחבריו, הצהרות מצד גורמים ישראלים בתקופה האחרונה על החשיבות בהתקדמות כלכלית פלשתינית מהוות איתות חיובי. הדוח מפרט פעולות קונקרטיות באמצעותן ישראל יכולה להפגין את נכונותה לסייע לשיפור הכלכלה הפלשתינית, לרבות: לאפשר לרשות הפלשתינית גישה לאזורי C ולשוקים חיצוניים, העברה במועדים קבועים מראש של תשלומי המיסים שישראל גובה עבור הרשות הפלשתינית, והקלה על תנועת סחורות לתוך רצועת עזה וממנה.

על-פי הדוח, הרשות הפלשתינית מסוגלת להתמודד עם האתגרים הפיסקליים בתחומי שליטתה. צמצום נטל המשכורות של עובדי הרשות הפלשתינית, שלפי הדוח יכול לחסוך עד 5 אחוזים מהתמ"ג, נמצא בעדיפות עליונה. בנוסף, על הרש"פ להשקיע מאמצים גדולים יותר בשיפור גביית המיסים וקידום רפורמות בתחומי הבריאות והחשמל. "הטיפול בחוסר היעילות בהוצאות על בריאות הציבור, למשל, עשוי להביא לחיסכון בעלויות שניתן לנצלו להקטנת הגירעון או להשקעה באיכות שירותי בריאות הציבור", מסביר יורגנסן. לפי הדוח אסור שהיעדר אופק מדיני יוביל את הצדדים לשאננות, במיוחד מאחר שגם כעת ניתן לבצע פעולות בתחום הפיתוח הכלכלי, שיסייעו בעתיד להגיע להסדר מדיני.