חברת החשמל תוכל למשוך מאות מיליוני שקלים מחשבון הנאמנות שלה בבנק מזרחי-טפחות, ככל שמדובר בכספים שאינם מיועדים לכיסוי התחייבויותיה לקצבאות לעובדים שהתקבלו לעבודה עד 1975 ובשנים 1996-1975. כך קבע (5.11.15) שופט בית המשפט המחוזי מרכז, פרופ' עופר גרוסקופף.

חשבון הנאמנות נועד במקור להבטיח את תשלומי החברה לקצבאות של עובדים אלו, אך רוב הכסף שהיה בו הועבר לפני כשני עשורים לקופת הגמל המרכזית של עובדי החברה. כיום יש בחשבון 1.675 מיליארד שקל, המבטיחים בין היתר את השי לחגים שמקבלים העובדים, מענקים לעובדים ותיקים, מענק על אי-ניצול ימי מחלה, מענק לפרישה מוקדמת ועוד - כולן התחייבויות לא-קצבתיות. החברה ביקשה למשוך כספים אלו, העובדים התנגדו בתוקף ולפיכך פנה הבנק לבית המשפט וביקש הנחיות.

גרוסקופף אומר, כי הדין המנחה בתיק זה הוא דיני הנאמנות. במסגרת זו, הנאמן (במקרה זה: הבנק) חייב לפעול על-פי הוראות יוצר הנאמנות (חברת החשמל) לטובת הנהנים (העובדים), אך לנהנים אין סמכות לתת הוראות לנאמן. הוא קובע, כי הנאמנות נועדה במקור לשמש רק לכיסוי ההתחייבויות הקצבתיות לעובדים שהתקבלו לפני 1975 (דור א') ובשנים 1996-1975 (דור ב'), ולפיכך כל הכספים שהופקדו בנאמנות ואשר אינם מיועדים למטרות אלו - דינם לחזור לקופתה של החברה.

גרוסקופף דחה את עמדתם של העובדים, לפיה יש להותיר בנאמנות די כספים שיבטיחו את האיזון האקטוארי שלה, כך שתוכל לעמוד בעתיד בתשלומים לדור א' ולדור ב', באומרו שאין תנאי כזה בשטר הנאמנות. הנאמנות היא "מכשיר באמצעותו ניתן לבצע את ההתחייבויות לעובדים הזכאים, ולא בטוחה גרידא לזכויות של אותם עובדים", קובע גרוסקופף. הוא הורה לחברת החשמל להעביר עד 1.2.16 לבנק מזרחי-טפחות תחשיב אקטוארי, נכון ל-31.12.15, של הכספים המופקדים בנאמנות ושאינם מיועדים למטרותיה המקוריות, והבנק יעביר לחברה כספים אלו בתוך חודש.

את הבנק ייצג עו"ד נחום פיינברג, את חברת החשמל ייצגו עוה"ד חגי ורד וניר גל, את ההסתדרות ייצגה עו"ד אלין זילברשטיין, את העובדים ייצגו עוה"ד ארנה לין ואורלי אבן-זהב, ואת היועץ המשפטי לממשלה - עו"ד קרן יוסט (דון-יחיא).