העליון: האישום הופחת - ויישאר במחוזי

כאשר בית משפט מחוזי מתקן כתב אישום ומפחית את חומרת העבירות, כך שהן נמצאות מעתה בסמכותו של בית משפט שלום, עליו להמשיך ולדון בתיק. כך קובע (יום ג', 10.11.15) בית המשפט העליון.

השופטת דפנה ברק-ארז אומרת, כי נוהל זה עולה בקנה אחד עם הוראות החוק וגם עם הפרקטיקה הנוהגת במקרים של הסדרי טיעון, בהם כתב האישום המתוקן מייחס לנאשם עבירות קלות יותר. בצורה זו, מסבירה ברק-ארז, יימנע מצב בו התיק יועבר לשלום ואז הערעור עליו יישמע בפני המחוזי - שהחל לדון בו במקור.

המשנה לנשיאה אליקים רובינשטיין הוסיף, שמתווה זה אף ימנע מצב בו התיק יידון בבית משפט השלום ולאחר מכן יתקבל ערעור וייקבע שהסמכות מצויה בידי המחוזי - מה שיחייב לדון בו מראשיתו. עוד הוא מציין, כי סניגורים טוענים שדיון בבית המשפט המחוזי בתיקים שבסמכות השלום מביא לענישה מחמירה יותר ולשלילת האפשרות הרחוקה של דיון בגלגול שלישי בעליון - אך הוא עדיין תומך, לפחות במקרה הספציפי שנדון בפניו, במתווה של ברק-ארז.

בית המשפט העליון דחה את ערעורה של המדינה על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים לקבל טענה לאכיפה בררנית שהעלה נאשם במעשים מגונים בילד בן 13. הלה טען, כי במקרים דומים הוגש כתב אישום לפי הסעיף המחמיר-פחות (בו העונש המירבי הוא שבע שנות מאסר) ולא לפי הסעיף המחמיר בו הואשם (עד עשר שנות מאסר). המחוזי הורה לתקן את כתב האישום לסעיף הקל יותר, וכנגזרת מכך - להעבירו לבית משפט השלום. החלטתו של העליון היא צופת פני עתיד ולא לגבי התיק הספציפי.

רובינשטיין התייחס גם לשאלת האכיפה הבררנית, והעיר שהמדינה לא התמודדה עימה כראוי בתיק זה. לדבריו, אין ספק שהתביעה פועלת בצורה שוויונית, אך כאשר יש מאות תובעים - ייתכנו שגיאות העלולות ליצור רושם של אכיפה בררנית. "על הדרגים הממונים לעמוד על המשמר, בהנחיות הכלליות ובטיפול קונקרטי", מעיר רובינשטיין.

הוא מוסיף: "בעניין זה ההתערבות השיפוטית - שכמובן תיתכן -צריכה להיות במשורה ובזהירות בטרם הכרזה על 'הגנה מן הצדק' ואכיפה בררנית; לעתים הדבר מתאים יותר - למשל - לחשודים ונאשמים שונים באותה פרשה, או לתיקים שיש ביניהם קרבה כזו או אחרת, וההעמדה לדין באופן שונה יוצרת תחושת עוול - אך לא בהכרח כך הדבר בהשוואה, העשויה להיות אקראית, בין תיקים ללא קשר ביניהם. ועדיין לא ננעלה הדלת, מקום שחש בית המשפט כי נוצר עוול באופן האכיפה".

השופטת ענת ברון הסכימה עם ברק-ארז. את המדינה ייצגה עו"ד נעמי גרנות, ואת הנאשם - עוה"ד טל גבאי והדר ברדה.