המדינה מבקשת מבג"ץ (יום ה', 24.12.15) לדחות על הסף את עתירתה של תנועת אומ"ץ נגד המלצתה של ועדת גרוניס על מזכיר הממשלה, אביחי מנדלבליט, כמועמד היחיד לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה. המדינה אומרת, כי העתירה מוקדמת מדי משום שהממשלה טרם דנה במינויו של מנדלבליט וממילא טרם אישרה אותו.

בתגובתה מגלה הפרקליטות, כי שרת המשפטים, איילת שקד, הודיעה (22.12.15) ליו"ר הוועדה, הנשיא בדימוס אשר גרוניס, כי מקובל עליה שהוועדה תמליץ רק על מועמד אחד - למרות שעם מינוי הוועדה ביקשה שקד לקבל שלושה מועמדים. עוד נמסר, כי על-פי חוות דעתה של היועצת המשפטית למשרד המשפטים, אשר הופצה לשרי הממשלה, אין מניעה למנות את מנדלבליט לתפקיד; חוות דעת זו זכתה לאישורו של היועץ היוצא, יהודה וינשטיין.

לטענת הפרקליטות, יש לדחות על הסף את העתירה גם משום שאומ"ץ לא מיצתה את ההליכים בטרם פנתה לבג"ץ. המדינה אומרת, כי אומ"ץ שלחה מכתב רק כדי לצאת ידי חובה, הקציבה לה יממה לענות עליו ולא העלתה בו שורה של טענות שהעלתה לאחר מכן בעתירתה. לבסוף אומרת הפרקליטות, כי אין כל מקום להוציא צו ביניים נגד דיון בממשלה על המינוי, כפי שביקשה אומ"ץ. תגובת המדינה הוגשה בידי עוה"ד דנה בריסקמן ויונתן ברמן.

אומ"ץ טענה כי ההמלצה על מועמד אחד בלבד היא פגם היורד לשורשו של ההליך, ולכן יש להורות לשקד לבקש מהוועדה להציג לממשלה שלושה מועמדים. ביחס למנדלבליט מועלות בעתירה שתי טענות עיקריות - בנוגע לחלקו בפרשת הרפז ובשאלת הצינון. בנוגע לפרשת הרפז מזכירה אומ"ץ, כי היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, אומנם סגר את התיק נגד מנדלבליט - בו נחשד בשיבוש החקירה - אך הממשלה הייתה אמורה לשוב ולדון בכשירותו לתפקיד מזכיר הממשלה. דיון שכזה טרם התקיים, ולשיטת אומ"ץ כל עוד לא הוכשר מנדלבליט לתפקיד המזכיר - קל וחומר שלא ניתן לבחור בו לתפקיד היועץ. לשיטת אומ"ץ, העובדה שווינשטיין סירב לקבוע שהתיק נסגר מהעדר אשמה, מלמדת רבות.

בנוגע לצינון נטען, כי יש לחייב את מנדלבליט בתקופת צינון בין תפקידו הנוכחי לבין תפקיד היועץ המשפטי (אם ייבחר אליו), לאור העובדה שהוא מונה לתפקידו הנוכחי בידי ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שגם העדיף אותו לתפקיד היועץ. אומ"ץ טוענת, כי המעבר המיידי בין שני התפקידים - כאשר הראשון הוא פוליטי והשני הוא ממלכתי - אינו תקין ולא ניתן לרפא את ניגוד העניינים בהסדר כלשהו.

מנדלבליט עצמו אומר בתגובה לעתירה' כי אין כל מקום לחייבו בצינון וכי אם יתעורר חשש כלשהו לניגוד עניינים - ניתן יהיה להסדירו בהסדר מתאים שיפורסם ברבים. מנדלבליט מציין כי הוא עובד ציבור מזה עשרות שנים, מעולם לא היה פעיל פוליטית ולדבריו גם היום הוא אינו מקורב לאיש מחברי הממשלה מעבר לנדרש מתוקף תפקידו כמזכיר הממשלה. את התגובה הגיש עו"ד מייק בלס.

הוועד המרכזי של לשכת עורכי הדין החליט לבקש מבג"ץ לאשר את הצטרפות הלשכה כמשיבה בעתירה במעמד של ידיד בית המשפט. לדברי ראש הלשכה, אפי נוה, "העתירה טומנת בחובה שאלות עקרוניות בנוגע למוסד היועץ המשפטי לממשלה, לשיקול הדעת המסור לוועדת האיתור ולהיקף ההתערבות בשיקול דעת זה, ותוצאותיה ישליכו באופן ישיר על ציבור הפרקליטים בכלל, ובוודאי שעל הפרקליטים בשירות המדינה בפרט".