שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, דפנה אבניאלי, הפחיתה במחצית את הגמול לתובעת ייצוגית ואת שכר הטרחה למייצגיה, לאחר שקבעה (3.1.16), שהם היו מוכנים להסתפק בפיצוי שולי בלבד לקבוצה המיוצגת.

מדובר בתביעה שהוגשה עוד בשנת 2003 לאחר שהתגלה, כי חברות הגז הוותיקות - פזגז, אמישראגז, סופרגז ודור-אלון - הפעילו קרטל בלתי חוקי בו הסכימו להימנע מתחרות על מחירי הגז. התביעה עברה שורה ארוכה של גלגולים, כולל הסכמי פשרה שנדחו בית המשפט, עד שהוגש ההסכם שקיבל את אישורה של אבניאלי - למעט רכיבי הגמול ושכר הטרחה.

ההסכם קובע, כי הוא יחול על צרכנים שחוברו בשנים 1997-1994 לאחת מארבע החברות. הללו יוכלו לבחור בין מתקן בטיחותי לגילוי דליפת גז ששוויו 200 שקל לבין הנחה באותו סכום בעת רכישת חלק משירותיהן ומוצריהן של החברות.

הצדדים ביקשו לאשר גמול של 300,000 שקל לתובעת לימור פופיק ושכר טירחה של 1.6 מיליון שקל לעוה"ד רם דקל ויהודה רסלר שייצגו אותה, אך כאמור אבניאלי הפחיתה במחצית סכומים אלו. היא אומרת, שהתביעה לא הייתה כרוכה בסיכון ובעבודה מיוחדים, שכן היא התבססה על ההליך הפלילי שנוהל נגד החברות. על דקל ורסלר אומרת אבניאלי:

"אמנם ההליך נמשך כ-12 שנים, אך במהלכן דבקו באי-כוח הצדדים בהמלצתם לפיצוי שולי, שהתבטא אך ורק בקבלת מתקן גלאי גז להתקנה עצמית. מבלי להמעיט בחשיבותו של מתקן זה, לא מצאו הצדדים לקבוע גם חלופה של פיצוי כספי למי שאינו מעוניין בגלאי, וניאותו לעשות זאת רק לאחר שהובהר להם (בעקבות הסתייגות היועץ המשפטי וחוות דעת הבודק), כי הפיצוי אינו מספיק". תרומתם של דקל ורסלר להסדר אינה מצדיקה שכר כה גבוה, מסכמת אבניאלי.