הכנסת לא תמהר להגביל את בליינדספוט

התנועה לזכויות דיגיטליות מתנגדת לחסימת היישומון בליינדספוט ודומיו בידי המדינה. בדיון (יום ב', 18.1.16) בוועדת המדע בכנסת אמר יועמ"ש התנועה, עו"ד יהונתן קלינגר, כי "מדינת ישראל מפעילה, עבור כלל אזרחי ישראל, מערכת שמאפשרת לשלוח הודעות אנונימיות. המערכת הזו פתוחה, פרוצה, ולא מעט אנשים משתמשים בה לעבירות פליליות. למערכת הזו קוראים דואר ישראל. אבל איש אינו מדבר על האנונימיות בדואר, ועל כך שכל אחד יכול לשלוח מכתב אנונימי בלי לשאול אותו".

לדבריו, הבריונות אינה תוצאה של טכנולוגיה חדשה. "אני לא אוהב את בליינדספוט. בחרתי לא להתקין אותה. נחסום את בליינדספוט אז מחר ילד ילך ויקנה טלפון סלולרי חד-פעמי בדואר וישלח הודעות, הוא יפתח חשבון פייסבוק פיקטיבי ויטריד, הוא יפתח חשבון וואטסאפ אנונימי ויטריד. מי שרוצה להטריד יכול תמיד להטריד, הוא לא צריך אפליקציה כזו או אחרת. לכן, הפתרון הנכון כאן הוא חינוך והדרכה, ולא לקדם עוד רגולציה", אמר.

"חברי הכנסת, אל תהיו כלי שרת בידי מי שרוצה לפתוח פתח למדרון חלקלק. כי מי שתומך היום בחסימה של בליינדספוט יפעל בעוד שנה להגבלות על ביטוי פוליטי, ולהשתיק מתלוננות בהטרדה מינית. אנונימיות היא חלק מחופש הביטוי, ובגלל נבל אחד בעיר לא משמידים את כל העיר".

עו"ד אהוד ארד, נציג מפתחי האפליקציה, אמר: "מסע הפרסום הרחב הוא כנראה זה שעומד ברקע של ההד הרחב שנוצר. הדיון הוא על תופעת הצ'ט האנונימי והבריונות ברשת. בליינדספוט לא יצרה את העניין הזה והוא היה כאן לפניה. אנחנו לא עסוקים בלקבל לגיטימציה אזרחית או לא. האפליקציה מהווה פלטפורמה ולא מייצרת תכנים. היא מעבירה מסר מאחד לשני. האפליקציה לא מאפשרת העברת הודעות למישהו שלא רוצה לקבל אותן. צריך להתייחס לתופעה של צ'אט אנונימי ולא לאפליקציה עצמה. אנחנו לא בעד מסרים בריוניים, אבל אי-אפשר לפגוע בחופש העיסוק וגם אי-אפשר לעסוק בחקיקה פרסונלית".

רפ"ק ירון שטרן, ראש חוליית סייבר במשטרת ישראל, אמר: "עד עכשיו לא התקבלה אף תלונה בגין שימוש באפליקציה. עד שלא יוגשו תלונות אני לא יוכל לדעת אם יהיה אפשר להסתייע במפתחי האפליקציה".

נציגת איגוד האינטרנט הישראלי, אורנה היילינגר, אמרה: "לא טריוויאלי לאיגוד האינטרנט לדבר נגד אנונימיות בצורה כזו או אחרת. אנחנו מאוד מאמינים באנונימיות, בטח ברשת. עם זאת, לא כזה הוא המקרה. אמר עוה"ד שזו פלטפורמה ואני מסכימה עם זה, אבל לפעמים יש גם כבישים אדומים ובתחושה שלנו, האפליקציה הספציפית הזו זה כביש אדום שצריך לעשות הכל על-מנת להיזהר. בואו נפגין אחריות ציבורית ולא ניתן לאפליקציה הזו יד. נמית אותה בזה שלא נעשה בה שימוש".

עו"ד נופר טל, שהגישה תובענה ייצוגית נגד היישומון, אמרה: "הגשנו תביעה ייצוגית בשם כל הנפגעים. מייסדי האפליקציה מודעים היטב לסכנה של השימוש באפליקציה הזו. הם 'החביאו' בתוך ההסכמות לקבלת האפליקציה משפט שבו המתקין מצהיר שהוא בן 16. המשפט הזה מופיע באנגלית. זה משהו שהמתקינים בכלל לא מבינים ומאשרים אוטומטית".

ד"ר אבישי קליין, מומחה ללוחמת רשת, אמר: "ההצעה היא שהורי הילדים יחויבו בהסכמה טרם התקנת אפליקציה מסוג זה, בצורה של שליחת מייל להורים. צריך להתקין מנגנון מובנה באפליקציה כדי שיהיה אפשר לדווח על פגיעה".

אדם שפיר, כתב תוכנית "צינור לילה" בערוץ 10, אמר: "אם השדה לא היה אנונימי, זה היה מצריך את התערבות המשטרה. יש הרבה מסרים של הטרדות מיניות או איומים אבל בגלל האנונימיות אי-אפשר לעשות עם זה כלום. האנונימיות מגינה על השולח".


ח"כ מיכל רוזין (מרצ) הציעה לחייב בחוק את מפתחי היישומון לאגור את פרטי המשתמשים, כך שאם תהיה פגיעה, ניתן יהיה להגיע לפוגעים. ח"כ רויטל סויד (המחנה הציוני) קראה להחרים את היישומון. ח"כ עליזה לביא (יש עתיד) דרשה אחריות משותפת של כל גורמי הממשלה והכנסת. ח"כ חיים ילין (יש עתיד) הציע לקדם חקיקה שתמנע מאדם להסתתר מאחורי אנונימיות היישומון. גם ח"כ יפעת שאשא-ביטון הציעה להגביל את השימוש ביישומון.

רפאל מנחם יוזם מחאת הפייסבוק נגד האפליקציה אמר "לטעמי, בליינד-ספוט היא נשק טעון. תוצאות ההודעות האנונימיות, הן הרות אסון. עקב בריונות ברשת, בשנת 2014 הגיעו 822 ילדים לבתי החולים עקב ניסיונות התאבדות".

יו"ר הוועדה, ח"כ אורי מקלב, הביע את סלידתו מבליינדספוט, אך נזהר מלקדם חקיקה. מקלב אמר שהוועדה תעקוב אחרי התביעה הייצוגית ואחר טיפול של המשטרה בתלונות, אם יוגשו. "נבקש ממרכז המחקר והמידע של הכנסת סקירה לגבי חקיקה מול יישומונים אנונימיים בעולם, כדי ללמוד מה נעשה בעולם במקרים דומים".