גני הילדים החרדיים לא יקבלו תוספת תקציב - זו משמעות החלטת בית המשפט העליון, לדחות עתירה שהגיש דוד אזולאי (כיום שר הדתות) בנוגע תיקצוב הגנים.

אזולאי ביקש, בהיותו ח"כ כאשר ש"ס הייתה באופוזיציה בכנסת ה-19, להורות להשוות את תקצובם של גני הילדים המוכרים שאינם רשמיים לאלו של גני הילדים הממלכתיים. מדובר בעיקר בגני ילדים חרדיים, כולל אלו של רשת "אל המעיין" השייכת לש"ס. אזולאי טען, שאין מקום להפליה בתקצוב שמעביר משרד החינוך, ושמדיניות הביקורת של המשרד כלפיהם נוקשה מדי ומוליכה אותם לחוסר הישרדות כלכלית.

משרד החינוך טען בתגובה, כי לא הוכח שמדיניותו בלתי סבירה או בלתי מידתית, ולכן אין מקום להתערבות בג"ץ. לדבריו, מדיניותו אכן מכוונת להעניק העדפה לגני הילדים הממלכתיים, שכן אלו מצויים באחריותה של המדינה - להבדיל מגני ילדים פרטיים.

השופטים הורו למשרד החינוך לקיים דיון נוסף ולהציג עמדה מעודכנת, שחזרה על העמדה המקורית של המשרד וקיבלה את גיבויו של השר נפתלי בנט. בעקבות זאת אומר (14.1.16) השופט יורם דנציגר: "לא עלה בידי העותרים להוכיח כי
מדיניות התקצוב הקיימת של הגנים הבלתי רשמיים הינה בלתי סבירה או בלתי מידתית, ואיננו סבורים כי יש מקום - בנסיבות - להתערבותנו בעיקרי מדיניות אלה".

דנציגר הביע ביטחון, שמשרד החינוך ימשיך ויבדוק טענות בנוגע לתקצוב גני הילדים, "כדי לבחון אם מודל התקצוב הקיים מאפשר לגנים הבלתי רשמיים להתקיים בצורה סבירה". השופטים עוזי פוגלמן ונעם סולברג הסכימו עם דנציגר. את אזולאי ויתר העותרים ייצגו עוה"ד אורי קידר, סמדר טל-טביביאן ושיר אנג'ל-כץ; את המדינה ייצג עו"ד רן רוזנברג; ואת מרכז השלטון המקומי - עו"ד נועה בן-אריה.