מליאת הכנסת אישרה (יום ג', 2.2.16) בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור (תיקון מס' 5 והוראת שעה), התשע"ו-2016, המכונה "חוק המישוש".

יו"ר ועדת החוקה, ח"כ ניסן סלומינסקי, הציג את ההצעה ואמר: "נוכחנו בוועדה, שהסמכות שבחוק הנתונה היום בידי המשטרה היא צרה מדי: לשוטר מותר לחפש על גופו או בכליו של אדם, בנסיבות שבהן אנו עוסקים, רק אם יש לו יסוד סביר להניח שהאיש נושא נשק. מי שרוצה בהגינות להפעיל את הסמכות הזו צריך לחכות למשהו נראה לעין כדי שיתעורר אצלו החשד הסביר שאדם נושא נשק דווקא ואז כבר לא ניתן לעצור, ברוב הפעמים, את המעשה האלים שעלול להיות קטלני. על-מנת להגן על הציבור מצאה את עצמה המשטרה מפתחת נוהל של 'חיפוש בהסכמה', שביחסי הכוחות שבין אדם לשוטר לא באמת מתקיימת ואין לה גדרים.

"השתכנעתי וכן גם רוב חברי הוועדה, שחיוני שהמחוקק יהיה זה שיקבע את גדרי הסמכות לחיפוש על הגוף, הן כדי למנוע מעשי אלימות 'פליליים' והן כדי למנוע פעילות חבלנית עוינת. ואכן, אחד ההישגים הגדולים שאני רואה בהצעת החוק שאני מביא בפניכם היום מטעם ועדת החוקה חוק ומשפט, הוא שהוא ממצה. הממשלה התחייבה בוועדה שנוהל "חיפוש בהסכמה" לא יופעל עוד והמשטרה תפעל אך ורק בגדרי החוק החדש.

"ביחס לחיפוש על-רקע ביטחוני - הוועדה סברה כי המצב הביטחוני מחייב מתן סמכות נוספת למשטרה לחפש נשק על אדם, גם כאשר אין חשד סביר שהאדם מושא החיפוש נושא עמו נשק שלא כדין, במקומות עליהם הכריז מפקד מחוז. עם זאת סברה הוועדה כי נדרש רף של חשש ממשי שעלולה להתבצע באותו מקום פעילות חבלנית עוינת.

"הוועדה סברה כי נכון לעתה לא נכון לקבוע את ההוראה לעניין החיפוש על-רקע ביטחוני כהוראה קבועה, ולכן נקבעה הוראה זו לשנתיים בלבד", דברי סלומינסקי.

ח"כ רויטל סויד (המחנה הציוני): "מה עומד לעבור פה בדלת האחורית? מה עומד לעבור כאן וקשור לכל אחד מאיתנו כאן, במיוחד אלה עם החזות המזרחית, עם העור השחום, עם העור הכהה, יוצאי העדה האתיופית, בני מיעוטים, חרדים? כל מי שיש לו, בנסיבות מסוימות, חזית מרתיעה או חזות זרה או חזות שבעיני מסוימים היא מאיימת. אני מציעה גם היום וקוראת לחברי באופוזיציה - בואו נפצל את החוק. בואו נצביע כולנו על החלק המאוד מוגדר, שבא להתמודד עם ענייני ביטחון הפנים שלנו היום, במובן הביטחוני. ובואו נניח לכול מה שקשור לחיפוש הזה, שאתם רואים שהוא לא הגיוני".

ח"כ דב חנין (הרשימה המשותפת): "החוק שאנחנו דנים בו הוא חוק רע, חוק מזיק, חוק פוגע, חוק מיותר. ולכן ההתנגדות לחוק הזה כל כך רחבה. לכן ההתנגדות לחוק הזה מקיפה חברי כנסת מהאופוזיציה ומהאופוזיציה. לכן ההתנגדות לחוק הזה כל כך רחבה בזירה המשפטית. כוללת משפטנים, מומחים, עורכי דין, אנשים שמכירים את המטריה היטב. תשאלו את השאלה איך קרה שחוק כל כך בעייתי, שחוק כל כך מסוכן, חוק כל כך מזיק, חוק כל כך פוגעני, חוק כל כך מיותר, איך קרה שחוק כזה מגיע לכנסת לקריאה שנייה ושלישית? התשובה היא מאוד פשוטה. הביטחון הוא התירוץ האחרון של מי שאין לו תשובות אמיתיות. וגם כאן, היוזמה לחוק הזה לא נולדה בגל האירועים האחרון. החוק הזה המתין שנים רבות, ארב במסתורין ובחשיכה, וחיכה לרגע מתאים שבו ניתן יהיה להתגבר על מנגנוני החיסון וההגנה של הכנסת. שבו ניתן יהיה להתגבר על ההתנגדות העמוקה שחקיקה כזו עוררה כל כך הרבה שנים. והנה, הנה הגיעה שעת הרצון. שעה קשה".

ח"כ יעל גרמן (יש עתיד): "אנחנו כאן נותנים רישיון, פשוט מאוד. אנחנו היום, בחוק הזה, אנחנו נותנים רישיון למשטרה להיטפל לכל מי שהיא רוצה. ובתירוץ של בדיקה, על סמך זה שיש לה חשד סביר, וחשד סביר הוא באמת ממש סובייקטיבי ולא אוביקטיבי - בתירוץ הזה לגרום לכך שאותו אדם שאולי מפגין ומביע את דעתו - יפחד. כי איש לא רוצה שייטפלו אליו, ואיש לא רוצה שיחפשו אצלו, בוודאי אם אולי יש לו, אולי יש לו גם חמישה גרם של חומר מסוים שנמצא מחוץ לחוק. אבל לא רק, אפילו אם אין לו כלום, אף אדם לא רוצה שיבואו ויחפשו. זאת הרגשה של השפלה".

ח"כ אילן גילאון (מרצ): "הבעיה המרכזית בחוק הזה, בחוק מן הסוג הזה, לפני שאני נכנס לפרטים, היא שזה מנציח וממשיך, גברתי, את התפישה האומרת שכל אזרח הוא בגדר נאשם כל עוד לא הוכחה חפותו - בדיוק הפוך מאשר הדין הפלילי צריך להיות. אני תמיד מפחד כשאומרים לי: ביטחון הציבור, שלום הציבור. אני תמיד מפשפש ומחפש מה כוונת המכוונים בסופו של דבר, ואין כאן רק מקרה, כמובן. חוק המישוש הוא שוב המשך של אותה נטייה להרוג את היתושים לא לייבש בשום פנים ואופן את הביצה".

ח"כ ג'מאל זחאלקה (הרשימה המשותפת): "החוק הזה מעביר מסר לשוטרים - תעשו מה שאתם רוצים, מה שבא לכם. לא צריך שום קריטריונים ושום דבר, בדיעבד אפשר לאשר הכל. יש מגוון רחב של אפשרויות שנותנות לשוטר את האפשרות לערוך חיפוש. במקום לבוא עם חקיקה מרסנת, מגבילה, כאשר נטייתו של השוטר המצוי הוא לחפש איפה שהוא רוצה, המחוקק צריך להגיד לו שהוא לא יכול לעשות מה שהוא רוצה. לב ליבו של החוק נוכחי זה התרת הרסן".

מעתה יוסמך שוטר לערוך חיפוש לנשק, על גופו של אדם שיש חשד סביר שיבצע עבירת אלימות נגד אחר ואם התעורר חשד סביר כאמור לגבי אנשים שחברו יחד, גם סמכות לחיפוש על כל אחד מהם. בנוסף מוצע לקבוע, כהוראת שעה לשנתיים, כי שוטר יהיה מוסמך לערוך חיפוש לנשק על גופו של אדם גם ללא חשד סביר כאמור, במקום אשר הוכרז על-ידי מפקד מחוז במשטרה, כמקום שיש לגביו חשש ממשי שעלולה להתבצע בו פעילות חבלנית עוינת. מוצע לקבוע הוראות לגבי אופן ההכרזה, תוקפה, סמכות המפקח הכללי של המשטרה לקבוע נהלים לביצועה וכן חובת דיווח של השר לביטחון פנים, לוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת.

בדברי ההסבר להצעה נכתב: "סמכות חיפוש כאמור במקומות המועדים לאלימות, תאפשר למשטרה לפעול לצמצום האלימות. יצוין כי כדי למזער את הפגיעה בפרטיות כתוצאה מחיפוש על גופו של אדם, הוגבלו הסמכויות על-ידי צמצום מטרת החיפוש לאיתור כלי נשק בלבד."



בקריאה שלישית תמכו בחוק 39 והתנגדו 31.