שרה נתניהו מבקשת (יום א', 20.3.16) משופטת בית הדין האיזורי לעבודה בירושלים,
דיתה פרוז'ינין, לפסול את עצמה מלדון בתביעה שהגיש גיא אליהו, שעבד בבית ראש הממשלה.
פרוז'ינין - הנשיאה הקודמת של בית הדין - קיבלה בחודש שעבר את תביעתו של מי שהיה אב הבית,
מני נפתלי, וחייבה את המדינה לפצותו ב-155,000 שקל. בין היתר קבעה פרוז'ינין, כי נפתלי היה נתון להעסקה פוגענית בשל התנהגותה של נתניהו. הן המדינה והן נפתלי ערערו על פסק הדין, וגם נתניהו ביקשה רשות לערער למרות שלא הייתה צד להליך בבית הדין האיזורי.
בבקשתה כעת טוענת נתניהו, כי קביעותיה של פרוז'ינין בעניינו של נפתלי משליכות במישרין על תביעתו של אליהו (שגם העיד מטעמו של נפתלי). קביעות אלו "חרגו מגדרי הסעדים שנתבקשו בתובענת נפתלי, בהיותן קביעות כלליות ו'רוחביות' - כלפי כולי עלמא, ה'נועלות' למעשה את דעתו ומחייבות אותו ליתן פסק דין זהה בעניין אליהו", נטען בבקשה.
לדברי נתניהו, "בית הדין הנכבד קבע למעשה באופן נחרץ, נוקב וברור: ההעסקה במעון ראש הממשלה - כלפי כל העובדים, לרבות אליהו, הייתה פוגענית, כל זאת, בין היתר, תוך קבלת עדויותיהם וטענותיהם של נפתלי ואליהו ועדיהם, ודחיית עדויותיהם של העדים מטעם ההגנה.
"דומה שלא נגזים אם נטען כי במצב דברים זה, ההכרעה האפשרית היחידה בתיק אליהו כתובה באותיות קידוש לבנה על הקיר. בכל הכבוד, נעלה מכל ספק כי נוכח הקביעות הנחרצות בפסק הדין, אשר חלקן צוטט לעיל, דעתו של בית הדין נעולה. בית הדין הנכבד הזה אינו יכול למעשה להכריע בתיק אליהו, באופן שונה מהאופן שבו הכריע בתיק נפתלי, כמפורט במובאות החלקיות שהובאו לעיל ובפסק הדין".
שירתה הזכה של דלית בת אדם ידעה לשבות לבבות, שירה שהלכה במסלול השיבה המאוחרת, שיבה למחוזות ילדותה, למחוזות הקסם של ימי האתמול
