חוק יסוד אינו יוצר עילת תביעה

שופט בית משפט השלום בתל אביב, עדי הדר, יוצא (17.4.16) נגד נסיונות למצוא בחוקי היסוד עילות לתביעות שגרתיות, ומזהיר שהדבר יפגע במעמדם של חוקים אלו.

מהאר שרארי תבע 56,000 שקל מחברת סי.טי.אי גומובייל, העוסקת בשיווק מכשירים סלולריים וממנהלה, שי חכשורי. עילת התביעה הייתה מסרון ששלח לו חכשורי: "אתה טרוריסט קטן, מבטיח לך תביעת דיבה והוצאת לשון הרע, 56,000 שח ללא הוכחת נזק, מעבר לכך אתה מחייב על כול המכשיר ונשלח לך את המכשיר שלך".

הדר קיבל את בקשתם של הנתבעים למחוק את התביעה על הסף מהעדר עילה. שרארי טען, כי המסרון היווה הפרה של החובה שלא לפגוע בכבודו ובשוויון, המצויה לשיטתו בחוק יסוד כבוד האדם וחרותו, שכן לדבריו המסרון נבע מהיותו ערבי. הדר הסכים שחוקי היסוד אינם יוצרים עילת תביעה עצמאית, לצד הגינוי לו ראויים דבריו של חכשורי (שהתנצל עליהם), והוסיף:

"דווקא מי שמבקשים לרומם ולבסס את ליבת החוקה בישראל, רצוי כי יימנעו מייחוס תכונות של חקיקה רגילה לליבת החוקה. חוקה אמורה להכיל הערכים המרכזיים של החברה והיא אמורה בעיקר למנוע ניסיונות לפגיעה על דרך אילוצי השעה ע"י הרשות המחוקקת באותם ערכים מרכזיים. נראה שהניסיון להחזיק החבל משתי קצותיו, מצד אחד לראות בחוקי היסוד הוראת על ומצד שני לגזור מהם זכות תביעה כאחד מהחוקים הרגילים, עלול לפגוע במעמדם כליבת החוקה.

"לכך יש להוסיף כי החקיקה בדורנו משופעת בהגנות מהגנות שונות הכוללות סעדים כספיים ואחרים לרבות הגנה על מגדרים, גזעים, ועוד קבוצות אוכלוסייה שונות וחזקה על המחוקק כי אם יעלה הדבר לפניו, ימצא לחוקק חוק מיוחד שיגדיר ההגנות והסעדים שהתובע כאן מבקש לגזור ישירות מחוק היסוד".