סחבת בהקמת מרכז מורשת יהדות אתיופיה

ועדת העלייה והקליטה של הכנסת, דנה (יום ג', 28.6.16) בסחבת של שנים בהקמת מרכז מורשת יהדות אתיופיה בירושלים. לדברי יו"ר הוועדה, ח"כ אברהם נגוסה למרות שהחוק להקמת המרכז בתוקף כבר מזה ארבע שנים, והמרכז מתוקצב מזה שנתיים, תקציב זה נוצל רק באופן חלקי מאד, בגלל מחסור במשך שנים כמנכ"ל. בשנת 2014 הוקצו למרכז על-ידי משרד התרבות 3.5 מיליון שקל שמהם נוצלו 47 אלף שקל בלבד, ו-3.6 מיליון שקל בשנת 2015 - מהם נוצלו 113 אלף שקל בלבד.

לדברי פרופ' מיכאל קורינאלדי, "גמגומי המדינה נמשכים כל העת, גם בדיוני בית המשפט העליון, ונשיא ביהמ"ש מאיר שמגר אף פסק שיש להקציב סכום נכבד להקמת בית המורשת. נכחתי בכל ישיבות הועודות בכנסת לחקיקת החוק, עיריית ירושלים אף ערכה טקס הנחת אבן פינה, אך עד היום לא הוקם המרכז". קורינאלדי פעל במאבק לעליית יהודי אתיופיה לישראל וסייע במאמצי השכנוע בשנות ה-70 המאוחרות ותחילת שנות ה-80 להכיר בעדה ולנקוט בפעולה מאורגנת לעליה במסגרת חוק השבות. הוא יזם הקמת ועד בינלאומי בראשותו ומועצה ציבורית מטעם הכנסת למען יהדות אתיופיה ומיסוד חגיגות הסיגד.

הרבה זמן

עו"ד יסמין קשת, נציגת עמותת בהלצ'ין, סיפרה כי העמותה הוקמה בשנת 1986 על-פי החלטת ממשלה, אספה עדויות מנציגי העדה, וחתמה עם מינהל מקרקעי ישראל ועיריית ירושלים לקבלת מגרש בן 7 דונם בשכונת מנחת להקמת המרכז. לדבריה, חסרים חצי-מיליון שקל כדי לסיים את הרישום בתב"ע למגרש, אך אם הדבר לא ייעשה, תאבד העמותה את זכותה למגרש זה. היא קבלה על נוהל הקמת המועצה למרכז, שלא מונה אליה נציג מהעמותה, והיא אף מסרבת לשתף פעולה עם העמותה.

נציגת משרד התרבות עו"ד מירב כהן, הסבירה כי המועצה החלה את פעילותה בתחילת שנת 2014 אך מינתה מנכ"ל רק ב 2015, כאשר ח"כ נגוסה שאל מדוע הדבר לקח כל כך הרבה זמן אמרה כהן כי היא איננה מוסמכת לכך. הוא הוסיף והקשה: "אם עד 2015 לא הייתה מועצה, איך הוצאתם כספים עד אז"? ד"ר שמחה גהתון, יו"ר המועצה של המרכז, טענה מנגד כי לא זכתה לשיתוף-פעולה מטעם עמותת "בהלצ'ין", ואילו המנכ"ל הנכנס דני אדמסו, הבהיר כי הוא יכול לפעול ע"פ חוק בלבד, והדגיש כי נכנס לתפקידו רק לפני כחודשיים.