"מוכנים למכסות חרדים - לא כאפליה מתקנת"

בתום דיון סוער, שבמהלכו נערכה התייעצות לבקשת יו"ר הקואליציה, ח"כ דוד ביטן (הליכוד), אישרה (יום ג', 29.11.16) ועדת החוקה חוק ומשפט לקריאות שנייה ושלישית את הצעת חוק ייצוג הולם של בני האוכלוסייה החרדית בשירות הציבורי (תיקוני חקיקה) תשע"ז-2016. את החוק יזמו הח"כים משה גפני ואורי מקלב (יהדות התורה). היו"ר ח"כ ניסן סלומינסקי הבהיר כי החוק יפוצל וכי יגיש רביזיה שתאפשר לקואליציה להגיע להסכמות: "ביסודו החוק דיבר רק על חרדים אח"כ נוספו העולים החדשים ולפי רוב הדעות אין כלפיהם אפליה, ולכן בהסכמת הקואליציה נערוך פיצול ונוציא אוכלוסייה זו מהחוק".

החוק הנוכחי מחייב את נציבות שירות המדינה להעניק ייצוג הולם לנשים, לבני האוכלוסייה הערבית, הדרוזית והצ'רקסית, לאנשים עם מוגבלות וכן למי שהוא או אחד מהוריו נולד באתיופיה. הצעת החוק נועדה לתקן את חוק שירות המדינה, ולהוסיף לחובת הייצוג ההולם הקבועה בו, חובה לתת ביטוי הולם לייצוגם של יהודים בני המגזר החרדי. בנוסף, מוצע לתקן באופן דומה את חוק החברות הממשלתיות, ולהוסיף חובה כי בהרכב דירקטוריון חברה ממשלתית, יינתן ביטוי הולם לייצוגם של יהודים בני המגזר החרדי.

ח"כ גפני: "יש קבוצה אחת באוכלוסייה שמבחינת כמותה היא גדולה ואינה נמצאת בכל המקומות בה אמורה להיות ולא מקבלים אותה לעבודה. זה החוק הכי צודק שיכול להיות מבחינת העדפה מתקנת כי כל האוכלוסיות האחרות הסובלות מקיפוח נמצאות כבר בחוק. אם אין בעיה אז זו תהיה אות מתה אבל אדע כאדם חרדי שמיצינו את ההליך וזה ישקיט את מצפוננו כי כל הזמן מדברים על שילוב חרדים בעבודה".

ח"כ מקלב: "אין עוד מגזר שמרגיש אפליה ישירה כמונו. יש אפליה כלפינו בגלל גזענות, שנאה וגם בשל דימויים. יש בחקיקה מסר הצהרתי לא רק למגזר הציבורי וגם משמעות מעשית. לכל המגזרים המופלים יש תיקון בחוק חוץ מלמגזר החרדי". הוא הקריא מכתב של אברך חרדי חסידי מאשדוד שעובד בנמל אשדוד, שכתב כי יש לו חברים הרוצים לבוא לעבוד וזה לא מתאפשר בגלל מכרז מובנה ששואל אם אתה אדם עם מוגבלות או צ'רקסי או אישה וכל שאר האוכלוסיות המקופחות למעט חרדים.

ח"כ מנואל טרכטנברג (המחנה הציוני): "דרוש תיקון חקיקה שאם לא, שערי המגזר הציבורי לא ייפתחו לחרדים. צריך מעשה. יש קושי משפטי שאפשר לפתור אותו".

ח"כ אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת) הגיש הסתייגות בנוגע לאוכלוסייה הערבית: "ההחלטה האחרונה על ייצוג ערבים הייתה ב-2007 - 12% ועד עכשיו לא הגעתם ליעד. אבקש להכניס הסתייגות גם לאוכלוסייה הערבית". הסתייגותו נדחתה.

רון צור ראש מטה יישום הרפורמה בנציבות שירות המדינה: "אנחנו בעד חקיקה ובעד לאפשר לממשלה לקבוע מכסות אבל לא שהטיעון המרכזי יהיה של אוכלוסייה מופלית. ח"כ מקלב הציג מכתב על נמל אשדוד אבל הוא לא ייכלל בהצעת החוק שלכם. הצעת החוק פה נוגעת רק לשירות המדינה. אחת לחודשיים מתקיים דיון מעקב - משרד האוצר הקצה תקנים למקצועות כמו אחיות ועובדי מעבדה בהם יש פוטנציאל גבוה יותר לכניסת חרדים לשירות המדינה. אנחנו תומכים בחקיקה ובקליטה גדולה יותר של האוכלוסייה. נעשו כבר פעולות והתיקון היחיד הוא שבמקום ללכת לחקיקה בסעיף ייצוג הקיים ייקבע הסדר דומה בסעיף נפרד".

עו"ד איל זנדברג ממשרד המשפטים: "הרעיון של העדפה מתקנת יש בו בפני עצמו אפליה כי אני מעדיף מישהו בגלל שיוכו. מקובל בעולם המשפט שזו לא אפליה אם נעשית העדפה לקבוצה מופלית. כשיוצרים אפליה לקבוצה לא מופלית אלא עם קושי כמו תת-ייצוג אזי התשובה אינה העדפה מתקנת. היא תהווה פגיעה בשוויון. במקרה הזה לפי הנוסח הנוכחי אנחנו לא רואים איך צולחים את החובה לפגוע בשוויון בצורה מדתית. עשינו ניסיונות רבים לתאם את הנוסח כפי שנקבע בהחלטת ועדת השרים שהנוסח יהיה בתיאום איתנו וזה לא צלח. הפגיעה על פניה לא מדתית ואנחנו נותנים מענה למה שהח"כים מציעים. אנחנו מדברים על הקצאת משרות ייעודיות לחרדים וכלים נוספים".

הצעת החוק אושרה פה אחד. חברת הכנסת טלי פלוסקוב (כולנו) נמנעה. כאמור יו"ר הוועדה ח"כ סלומינסקי והח"כים מקלב, פלוסקוס וביטן הגישו רביזיה (הדיון מחדש) על הצעת החוק. הרביזיה תידון במועד אחר.