שני מתימטיקאים - פרופ' נחום וולצינגר מאוניברסיטת סנט-פטרסבורג ואלכסיי אנדרוסוב, חוקר בכיר באקדמיה הרוסית למדעים, המתגורר כיום בהמבורג, הפכו במשך שישה חודשים בשאלה: האם נס חציית ים סוף, המתואר בספר שמות, אכן יכול היה להתרחש?
על-פי המחקר, אשר התפרסם (יום ב', 19.1.04), בכתב העת החדש של אוניברסיטת סנט-פטרסבורג, התשובה היא חיובית. הנס יכול היה להתרחש.
בספר שמות, פרק יד', פסוקים: טו'-כט', נאמר: "ויט משה את ידו על הים, ויולך ה' את הים ברוח קדים עזה כל הלילה, וישם ה' את הים לחרבה, ויבקעו המים. ויבאו בני ישראל בתוך הים ביבשה, והמים להם חומה מימינם ומשמאלם. וירדפו מצרים ויבאו אחריהם, כל סוס פרעה רכבו ופרשיו, אל תוך הים. ויהי באשמרת הבקר, וישקף ה' אל מחנה מצרים, בעמוד אש וענן, ויהם את מחנה מצרים. ויסר את אפן מרכבתיו, וינהגהו בכבדות,ויאמר מצרים: אנוסה מפני ישראל כי ה' נלחם להם במצרים.
ויאמר ה' אל משה נטה את ידך על הים, וישבו המים על מצרים, על רכבו ועל פרשיו. ויט משה את ידו על הים וישב הים לפנות בוקר לאיתנו, ומצרים נסים לקראתו, וינער ה' את מצרים בתוך הים. וישבו המים ויכסו את הרכב ואת הפרשים, לכל חיל פרעה, הבאים אחריהם בים, לא נשאר בהם עד אחד. ובני ישראל הלכו ביבשה בתוך הים, והמים להם חמה מימינם ומשמאלם".
וולצינגר ואנדרוסוב טוענים, כי במידה ואכן נשבה במקום כל הלילה רוח מזרחית (כפי שמתואר בספר שמות), בעוצמה של לפחות 30 מטר לשניה, דבר שכיח באזור זה, עשויים היו המים לסגת.
בזמן יציאת בני ישראל ממצרים, היו המים בצפון ים-סוף רדודים הרבה יותר מאשר עומקם הנוכחי. רוח מזרחית חזקה המנשבת במשך כמה שעות, יכלה לגרום לחשיפת השונית ולמעבר של 600 אלף איש מצד אחד של ים סוף לצדו השני.
לדברי החוקרים, 600 אלף היהודים אשר יצאו ממצרים, נזקקו לארבע שעות כדי לחצות את ים סוף (מרחק בן 7 ק"מ). לאחר מכן המים עשויים לכסות את השונית מחדש, בפרק זמן של כחצי שעה. מה שיכול להסביר את טביעת חיל פרעה במים הגואים.
וולצינגר ואנדרוסוב מסבירים כי השונית בים סוף נפגעה קשה מאוד בשנים האחרונות, בשל עבודות שנועדו לאפשר לאוניות גדולות לעבור במקום, ולכן אין סיכוי כיום לנסיגת המים ולחשיפת השונית גם אם תנשב במקום רוח מזרחית חזקה.
