"משקל לנסיבותיהם המקלות הייחודיות של הנאשמים"

"מעטים הם האנשים היכולים לזקוף לזכותם פעילות ציבורית דוגמת פעילותו של [וחי] דנקנר שאין לתארה אלא כתרומה יוצאת דופן לחברה", אומר (יום ה', 5.12.16 שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, חאלד כבוב, באפיינו את השיקול העיקרי שהביא אותו להסתפק בהטלת שנתיים מאסר על דנקנר.

"אין מדובר בתרומה לפרויקט מסוים או תרומה שניתנת לאורך פרק זמן מוגבל אלא מדובר בתפיסת עולם שאומצה על-ידי הנאשם לפיה הוצבה המעורבות החברתית של קונצרן אי.די.בי בדרגת עדיפות גבוהה מאוד ביחס לתרומתם של קונצרנים אחרים לפרויקטים חברתיים, כאשר בסולם הערכים של קונצרן אי.די.בי נקבעה המעורבות החברתית כערך השני רק לערך השאת רווחים לבעלי מניות", מוסיף כבוב. הוא דוחה את הביקורת על תרומות אלו באומרו, כי חלק משמעותי מהן הגיעו מכיסו האישי של דנקנר, אשר גם היה מעורב בצורה יום-יומית בפעילות הפילנטרופית של הקונצרן.

על איתי שטרום אומר כבוב, כי "אמנם אין מדובר באדם בעל ממון כפי שהיה דנקנר בעת הרלוונטית אך פועלו ההתנדבותי לא נפל כהוא זה מפועלו של דנקנר... גם אין להתעלם מפועלו ההתנדבותי של הנאשם במסגרת שירות המילואים ביחידה ייחודית ומובחרת, פעילות שחרגה הרבה מעבר לחובות המוטלות על איש מילואים כמוהו".

לדברי כבוב, "לא בלב קל ולא בנקל יורה בית משפט על הטלת עונש מאסר בפועל לריצוי מאחורי סורג ובריח על נאשם בפלילים, וקל וחומר על נאשם לא צעיר בימים, נעדר כל עבר פלילי, שהסתבך בביצוע עבירות על-רקע קשיים בניהול עסקיו, קשיים שבעטיים נקלע למצוקה שהובילה אותו לילך בדרך לא חוקית בניסיונו לצאת ממצוקה זו אולי להציל את פרויקט חייו. נאשמים כמו הנאשמים שבפניי שהקדישו את מיטב שנות חייהם להשאת עסקיהם אך בה בעת הם שירתו את המדינה וזכו לעיטורים, הוקרה וברכה על פועלם".

כבוב מזכיר, כי בית המשפט העליון קבע שיש צורך להטיל "עונש ראוי והולם" על מי שפגעו בצורה משמעותית בערך המוגן של שמירת על הגינות שוק ההון. לכן, חייב בית המשפט "לאמץ את הגישה שמבכרת את האינטרס הציבורי על פני האינטרס האישי של הנאשם ומעמידה אותו בקדמת הבמה, במובן זה שחרף הנסיבות המקלות של הנאשמים אין מנוס במקרים מעין אלה מהטלת עונש ההולם את חומרת המעשים, מרתיע אך בה בעת אינו מתעלם מהנסיבות האישיות של הנאשמים".

השורה התחתונה בגזר הדין היא: "בבואי לגזור את דינם של הנאשמים בתוך מתחם העונש ההולם, ראיתי ליתן משקל לנסיבותיהם המקלות הייחודיות של הנאשמים. מבלי שאתעלם משיקולי החומרא שפירטתי בהרחבה, מצאתי להטיל על הנאשמים ענישה ברף הנמוך של המתחם שנקבע: אישיותם של הנאשמים, פועלם ההתנדבותי יוצא הדופן, ההפסדים והנזקים שנגרמו להם עקב הסתבכותם בפרשה, כל אלה מצדיקים זאת".