"למה שפרסומות לא יתורגמו לשפת הסימנים" <br>

ועדת הכלכלה אישרה (יום ב', 26.12.16) לקריאה שנייה ושלישית את ההצעה של ח"כ עיסאווי פריג' לתקן את חוק שידורי טלוויזיה, העוסק בכתוביות ותרגום לשפת הסימנים ולחייב שימוש בכתוביות או בתרגום לשפת הסימנים גם בכל הפרסומות המשודרות בטלוויזיה ישיבת הוועדה תורגמה כולה לשפת הסימנים.

יו"ר הישיבה, ח"כ יעקב פרי, אמר כי מדובר בהצעת חוק שמבטלת את ההדרה של אנשים עם מוגבלות בכלל ומוגבלות שמיעה בפרט, שמהווים 13% מהאוכלוסייה, מהפרסומות בטלוויזיה. "זכותם המלאה לקבל נגישות לתכנים בפרסומות", אמר. פרי אף הזכיר כי בישיבה הקודמת, במסגרת הכנת ההצעה לקריאה ראשונה, הודיע יו"ר הוועדה, ח"כ איתן כבל, כי הוועדה תשקול להחיל את ההצעה על כל הפרסומות, ואמר כי הוא תומך בכך. ח"כ מיקי לוי, מיוזמי ההצעה, אמר כי פנינו לעולם מתוקן יותר ולשילוב אנשים עם מוגבלות בחיי היום-יום. גם הוא הביע תמיכה להחיל את החובה על כל הפרסומות, "כדי שאנשים עם מוגבלות יוכלו להבין את כל הפרסומות ובייחוד תשדירים עם מידע לציבור כמו בנושאי אנרגיה, מזון או חיסכון לילדים".

מייסדת עמותת המרכז ללימודי חירשות בישראל, שירלי פינטו, פנתה לחברי הוועדה בשפת הסימנים וביקשה כי ההנגשה תעשה גם בשפת הסימנים. היא הסבירה כי כתוביות אינן כמו שימוש בשפת סימנים ואין בכתוביות כדי להעביר רגשות או דברים לא כתובים. "שפת הסימנים היא שפת האם שלי, ואני מצפה שהפרסומות יונגשו גם בשפה המתאימה לי", אמרה. מנהל מחלקת נגישות שפתית בעמותת נגישות ישראל, יהונתן שיוביץ, שדיבר גם הוא בשפת הסימנים, הוסיף כי לפעמים בפרסומות יש מוזיקה קצבית או מאיימת שלא ניתן להבין, וביקש להוסיף זאת למידע הטקסטואלי. הוא הוסיף כי לפעמים יש כתוביות ומידע טקסטואלי שלא ניתן לקרוא, וקרא להנגיש את התרגום.

עו"ד מיכל גרוס מהרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו אמרה כי צריך לבדוק את המשמעויות הכלכליות של ההצעה על הגופים שהמועצה מפקחת עליהם. ח"כ פרי אמר בתגובה כי כל הגופים הללו הוזמנו לישיבה, ואם הם בחרו שלא להגיע כנראה שהם לא חוששים מהעלויות. יונתן ביסקי מהמועצה לשידורי כבלים ולווין אמר כי המועצה מפקחת על ערוצים קטנים, כמו הלא טי-וי, ויש חשש שהעלויות יגרמו לירידה בהכנסות שלהם מפרסום, שכן המפרסמים הקטנים עשויים לבחור שלא לפרסם, והדבר יצמצם את עוגת הפרסום. על כך השיב פרי כי החובה דווקא תרחיב את מעגל הצופים בפרסום, ואמר כי גם הגופים הללו זומנו לדיון.

נציגת משרד המשפטים, עו"ד הדס אגמון, ביקשה שלא להצביע על ההצעה ואמרה כי ועדת שרים אישרה לתמוך בהצעה להחיל את הכתוביות על שידורים מעל 3 דקות. יו"ר הקואליציה, ח"כ דוד ביטן, דחה זאת ואמר כי הוועדה יכולה להצביע ואם הממשלה תרצה להחזיר את ההצעה לדיון נוסף בוועדת השרים היא תוכל לעשות זאת עוד לפני שההצעה תובא לאישור סופי במליאה. הוא הוסיף כי "רוב הפרסומות נמשכות לא יותר מ-30 שניות ולא נאשר הצעה שאין בה כלום. אין ספק שהנגשה עולה כסף, פעם הממשלה משלמת את זה ופעם הגופים הפרטיים".

היו"ר סיכם ואמר כי ההצעה תחול על כל הפרסומות, והוסיף כי בתשדירי שירות מטעם מוסדות המדינה יופיע גם תרגום לשפת הסימנים. הוא הוסיף כי ההצעה תיכנס לתוקף 120 יום לאחר הפרסום ברשומות, ותחול על כל הפרסומות החדשות שיעלו לאוויר מיום פרסום החוק ואילך. כמו-כן הציע לקבוע כי בדומה לשידורים אחרים גם 5% מכלל הפרסומות יצטרכו לכלול תרגום לשפת הסימנים. כאמור, ההצעות אושרו פה אחד, בהצבעה בהשתתפות חברי הכנסת פרי, יוסי יונה ורועי פולקמן.