ליברמן התנצל בפני משה מזרחי <br>על איומים והעלבת עובד ציבור <br>

ח"כ אביגדור ליברמן שיגר אל היועץ המשפטי לממשלה אליקים רובינשטיין מכתב התנצלות, ובו הביע צער והבהיר כי לא התכוון לפגוע בתנ"צ משה מזרחי (כתוארו אז), ואם אכן הוא נפגע - "אני מצטער ומתנצל על עוגמת הנפש שנגרמה לו".

שיגור המכתב שיפורט להלן, היווה תנאי של היועץ המשפטי לממשלה שלא להתנגד למינויו של ליברמן לכהונת שר בממשלה, וכן תנאי למחיקת כתב האישום התלוי ועומד כנגד ליברמן בעניין זה - בגין עבירה לכאורה של העלבת עובד ציבור ואיומים (המדובר בניצב משה מזרחי, ראש אגף החקירות במשטרה).

כתב אישום שני (בעניין תקיפית קטינים) מתכוון רובינשטיין להגיש בקרוב כנגד ליברמן, ואולם רובינשטיין כבר הבהיר כי אישום זה אינו מהווה עילה לחסימת דרכו של ליברמן לממשלה.

בהודעה מטעם היועץ המשפטי לממשלה, כותב היועץ כי ההסדר הושג בעקבות פגישה שהתקיימה עמו בהשתתפות בא-כוחו של ליברמן (עו"ד דב ויסגלס), פרקליטת המדינה עדנה ארבל ופרקליט מחוז ירושלים עו"ד משה לדור. בעקבות אותה פגישה שיגר ליברמן מכתב אל היועץ, ובו התנצל כאמור על הדברים שצוטטו מפיו בידיעה שפורסמה בעיתון ידיעות אחרונות. "עילת הדברים", כתב ליברמן, "היא בשל רוגז רב שרגזתי, אותם ימים, מחמת פירסומים פוגעניים שמקורם, להערכתי במשטרת ישראל. נמסר לי כי הכתבה והאמור בה פגעו בקצין המשטרה תנ"צ משה מזרחי ועל כך אני מצטער ומתנצל על עוגמת הנפש שנגרמה לו".

ובהמשך, כותב ליברמן, כי בשיחתו עם נצ"מ אילן פרנקו לא התכוון לאיים על מזרחי, ואם אכן הדבר נשמע כאיום הריהו מבהיר כי "מעולם לא התכוונתי לאיום על תנ"צ משה מזרחי ואני מצטער על כי כך הובן".

התנצלותו של ליברמן והבהרותיו לא סיפקו את רובינשטיין, ולכן - בהתאם לסיכום מוקדם - שיגר ליברמן מכתב נוסף אל רובינשטיין, ובו מסר כי: "כמחוקק וכאזרח אני תומך בשלטון החוק ובכל מערכות אכיפת החוק במילוי תפקידן ואפעל להנהלת גישה זו בציבור".

רובינשטיין - באמצעות דובר משרד המשפטים עידו באום קובע בהודעתו לעיתונות, כי משהועברה התנצלותו האמורה של ליברמן הוחלט לסגור את התיק.

להחלטה זו הגיע היועץ בשל כמה נימוקים, ובהם: חלוף הזמן, העובדה שהכנסת סירבה להסיר את חסינותו של ליברמן, השאלה המעשית האם יש טעם לנהל את כתב האישום אם וכאשר תסיר הכנסת את חסינותו של ליברמן, ובמיוחד התנצלותו של ליברמן.

רובינשטיין קובע בהודעתו, כי קיימת חשיבות ציבורית לאקט ההתנצלות, במיוחד כאשר אמורים הדברים באיש ציבור הנותן פומבי לדברים.