פרח לרנר הודתה בדין משמעתי במרמה והפרת אמונים כאשר שימשה כיועצת בכירה לראש הממשלה, בנימין נתניהו. על-פי ההסדר המותנה שנחתם עם לרנר, היא תפוטר משירות המדינה, תשלם קנס של 20,000 שקל, לא תוכל לעבוד בשירות המדינה במשך חמש שנים ולא תמלא במשך שנה תפקיד בעל אופי ציבורי. אם לא תעמוד לרנר בתנאי ההסדר, יוגש נגדה כתב אישום.

ההסדר גובש על דעתו של פרקליט המדינה, שי ניצן. בהמשך להודאתה של לרנר, תוגש נגדה תביעה לבית הדין המשמעתי של נציבות שירות המדינה. לרנר תודה בעבירות משמעת, ובהן שפעלה בניגוד עניינים והשתמשה ביכולתה לעסוק בתפקידה ללא מגבלות כלשהן. במסגרת זו קידמה לרנר בלשכת ראש הממשלה עניינים של כמה לקוחות של בעלה, אלי לרנר, שניהל משרד יחסי ציבור. העונש המוסכם שביה"ד יתבקש להטיל על לרנר יכלול פיטורין וחמש שנות פסילה משירות המדינה.

לרנר שימשה בשנים 2015-2009 כיועצת ראש הממשלה לענייני חקיקה וכנסת, והמדינה אומרת שהיא היוותה "גורם מרכזי ומשפיע בעבודת ראש הממשלה ולשכתו ובעבודת הממשלה בכללותה והיה לה משקל משמעותי והשפעה על פגישות של גורמים שונים עם ראש הממשלה והחלטות אחרות שמתקבלות בלשכתו".

בעלה, אבי לרנר, עוסק ביחסי ציבור וקשרי ממשל באמצעות חברת לרנרקום שבבעלותו, המתמחה בחברה הדתית-לאומית. בין לקוחותיו היו זאב אלקין, אז יו"ר הקואליציה; יו"ר הכנסת, יולי אדלשטיין; חברי הכנסת דאז אבי ורצמן, גדעון סער ואבי דיכטר; ראש עיריית ירושלים, ניר ברקת; מועצת יש"ע; מינהלת השירות הלאומי-אזרחי; מועצות מקומיות גוש-עציון, קריית ארבע ואפרת; הנהלת בתי הדין הרבניים; עיתון ישראל היום ורדיו קול חי.

התערבה בענייני ישראל היום

חלק מלקוחותיו של אבי לרנר שכרו את שירותיו נוכח ידיעתם שרעייתו עובדת בלשכת ראש הממשלה ומקורבת לנתניהו, ומתוך כוונה שתהווה "ערך מוסף" בקשרי ממשל ותסייע להם. לרנר ידעה בשני מקרים, כי לקוחותיו של בעלה משתמשים בה כ"זרז" או כ"קיצור דרך" במשרד. כתב האישום כולל שורה של מקרים בהם פעלה לרנר בניגוד עניינים, ובהם:

• קידום ביקור של ראובן פינסקי, בכיר במשרד ראש הממשלה, בבית העדות להנצחת השואה - לקוח של לרנר.

• קידום ענייניו של אלון דוידי, ראש עיריית שדרות, שהיה גם לקוח של אבי לרנר וגם שותפו בבית קפה בירושלים ובנדל"ן בארה"ב.

• פרח העבירה לאבי הצעת החלטה להקמת משרד לענייני ירושלים, כאשר כאמור - ברקת היה לקוח שלו.

• לרנר גרמה לכך שנתניהו יהיה נוכח בכנס של הקרן להתחדשות קהילות בישראל, המפעילה גרעינים תורניים ושגם היא בין לקוחותיו של אבי.

• לרנר ביקשה מהממונה עליה, ארי הרו, להשפיע על הממונה דאז על ההגבלים, דייוויד גילה, לאשר לישראל היום לרכוש את מקור ראשון. אבי לרנר היה נושה של מקור ראשון ויועץ לישראל היום. פרח העבירה לו מידע על הטיפול בחוק ישראל היום, בו עסקה במסגרת תפקידה.

הפרה את התחייבותה לעדכן

לרנר נכנסה לתפקידה ללא עריכת הסדר ניגוד עניינים, בעקבות הצהרתה שאין לה או לבעלה זיקה שעלולה להעמידה בחשש לניגוד עניינים, והתחייבה לעדכן על שינוי במצב זה. אלא שהיא נמנעה מלדווח על עיסוקו של בעלה ולא עדכנה על התווספות לקוחותיו העשויים להעמידה במצב של ניגוד עניינים. עם גילוי הדבר, דרשה ממנה היועצת המשפטית של משרד רה"מ להעביר את רשימת הלקוחות של בעלה, אך לרנר נמנעה מלעשות כן במשך שלושה חודשים - עד שממילא עמדה לסיים את תפקידה.

הפרקליטות החליטה להסתפק בדין משמעתי, כי מעשיה של לרנר גובלים בתחום המשמעתי, והאינטרס הציבורי ימוצה אם תודה במעשיה מיד בתחילת ההליכים נגדה. התיק נגד אבי לרנר עודנו תלוי ועומד. את המדינה מייצגות עוה"ד מורן ברטפלד וענת גולדשטיין.

סניגורה של לרנר, עו"ד רועי בלכר, אומר בתגובה: "כפי שטענו לכל אורך הדרך, לא נפל כל פגם פלילי בהתנהלותה. פרח פעלה בתום לב ומתוך כוונות ראויות וענייניות". לרנר עצמה אומרת, כי "לקחתי אחריות על טעויות שנעשו על-ידי בתום לב ומתוך חוסר תשומת לב, שנבעה בין היתר מהעבודה האינטנסיבית סביב השעון בלשכת ראש הממשלה".