החוקרים הציגו לנס תיעוד של שתי העברות כספים מחשבונו של שלמה דניאל בקרדיט סוויס, אשר שימש להעברת כספי השוחד של החברה לבכירים בחברת החשמל בישראל. דניאל הוא גיסו של אהרונסון ופעל כמתווך בהעברת הכספים. הכספים הועברו בשתי מנות: 400,000 דולר ב-5.6.02 ו-100,000 דולר ב-12.11.02. יעדם היה חשבון 11870 ב-Banque SCS Alliance בז'נבה, הרשום על שמו של Steven Ness.

אהרונסון טען, כי מדובר בכספי שוחד לנס, אשר ניתנו לו כאשר לא מילא תפקיד כלשהו בחברת החשמל, בתקווה שישפיע על דון-יחיא לקדם את האינטרסים של סימנס במכרז תחנות הכוח של חברת החשמל באותה עת. נס הכחיש מכל וכל טענות אלו. כאשר נשאל אם הוא יכול להשפיע על אחותו, אמר תחילה שבאופן תיאורטי הוא יכול לומר לה כל מיני דברים. בהמשך החקירה אמר, כי אחותו היא "ילדה גדולה ויכולה לקבל החלטות לבד".

ל-News1 נודע, כי גרסתו של נס בנוגע להעברות אלו התפתחה והשתנתה במהלך החקירה. תחילה אמר, כי אין לו חשבון כזה וכי לא זכורות לו העברות כאלו. לאחר מכן אמר, כי אינו זוכר שיש לו חשבון כזה. לבסוף טען, כי ייתכן שמדובר בחשבון נאמנות שפתח משרדו כאשר טיפל בהליכי פירוק וכינוס (בהם הוא מתמחה). הוא לא סיפק הסבר למהות ההעברות דווקא מחשבונו של דניאל, עימו לא היו לו קשרים עסקיים כלשהם.

כאשר ביקש ממנו החוקר לאפשר לרשות להיכנס לחשבון כדי לברר את מהות ההעברות, לא הכחיש נס שמדובר בחשבון השייך לו, אך ביקש להתייעץ עם עוה"ד נוית נגב ואיריס ניב-סבאג. כאשר חזר לחדר החקירות, אמר נס שבעצת עורכות דינו הוא מסרב לוותר על הסודיות הבנקאית, מחשש שהדבר יפגע בחיסיון עו"ד-לקוח. בנקודה זו נתקעה החקירה, שכן הרשות לא יכלה לגשת לחשבון בלא חיקורי דין ארוכים - שהיו עלולים להסתיים בלא כלום, בשל הוראות הסודיות הבנקאית בשווייץ.