העציר הלבנוני מוסטפא דיראני, שהחזיק בעבר לפחות במשך תקופה של שנתיים ברון ארד, הועבר הערב (יום ג', 27.1.04) לכלא 'השרון', לאחר שסיים את עדותו בת 10 השעות בבית המשפט המחוזי בתל אביב, במסגרת תביעת הפיצויים הנזיקית שהגיש נגד המדינה, בגין נזקי גוף שלטענתו נגרמו לו בעת חקירתו בשב"כ ובצה"ל. מכלא השרון יוטס דיראני לגרמניה, שם ישוחרר במסגרת עסקת חילופי השבויים עם חיזבאללה.

מוסטפא דיב מרעי דיראני, אזרח לבנון מוסלמי-שיעי, היה ראש מנגנון הביטחון בארגון 'אמ"ל', ופרש ממנו בעקבות סכסוך עם נביה ברי (כיום יו"ר הפרלמנט הלבנוני), תוך שהוא לוקח איתו את רון ארד השבוי. דיראני טען בעבר, כי אנשי משמרות המהפכה האירניים חטפו את רון ארד, בזמן ששומריו של רון נטשו את עמדתם, כדי לברר מה קורה בכפרם (מיידון) שהותקף על-ידי צה"ל, ואולם בישראל טוענים שדיראני מכר את ארד למשמרות המהפכה.

בשנת 89' חטפה ישראל את השייח' עבד אל-כרים עובייד, ובשנת 94' חטפו חיילי סיירת מטכ"ל גם את מוסטפא דיראני, בתקווה כי השניים ימסרו מידע על גורלו של הנווט השבוי, והם משמשים קלפי מיקוח עד היום, תוך שהם מוחזקים במעצר מינהלי, ללא משפט.

המדינה ניסתה למנוע העדות

עדותו של דיראני מצולמת ומוקלטת על-ידי בית המשפט, והיא אינה נשמעת בפני השופט ד"ר עמירם בנימיני, בפניו נידונה התביעה, מאחר ומדובר בעדות מוקדמת, הנגבית כאשר העד עומד לצאת לחו"ל או כשיש סיבה אחרת בעטיה לא יוכל להעיד מאוחר יותר. כאשר יחל דיון ההוכחות המשפטי, תהיה העדות המצולמת אחד מן המוצגים במשפט.

המדינה ניסתה למנוע את השמעת העדות, כאשר עו"ד יעל טננבאום, המשנה לפרקליטת מחוז תל אביב, טענה בדיון לילי אמש כי "חשוב מאוד בתיק כזה לקבל התרשמות ישירה מהעד, העדות המוקדמת מעבירה את ההתרשמות לאדם שלישי שהוא אינו השופט בתיק. אם יהיה שופט שישמע את העדות, אנו צריכים להיערך לפחות 3 ימים ועקב העובדה שהחיזבאללה דורש את העיסקה עד יום חמישי, ואם העיסקה לא תהיה עד אז לא נוכל לבצע את העיסקה".

הפרקליטות הציעה כי דיראני יובא לישראל "כתייר במועדי ההוכחות", או "שהוא יישאר כאן למשפט", ואפילו אפשרות כי לאחר שחרורו, ייסע "למדינה אחרת כמו גרמניה ושם תיגבה עדותו בוידיאו קונפרנס".

ואולם, סגנית נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב, השופטת שרה סירוטה, שדנה בבקשת פרקליטו של דיראני, עו"ד צבי ריש, להשמיע את עדותו בטרם ישוחרר ויגורש ללבנון, במסגרת עסקת חילופי השבויים עם חיזבאללה, קבעה כי עדותו תישמע ותצולם, ואף תינתן בדלתיים פתוחות. לגבי החלופות שהציעה הפרקליטות, קבעה סירוטה כי אלה "אינן סבירות ואין צורך להוסיף על-כך".

דיראני: לא מכרתי את רון לאירנים

אחד מחוקרי אגף המודיעין בצה"ל אף הוא תצהיר מטעם התביעה, אשר תומך לטענתה בדבריו של דיראני, לגבי מעשים שחורגים מהמותר, גם במקרים של "פצצות מתקתקות" [על-כך, ראו בהמשך]. דיראני אף צפוי להגיש חוות דעת מומחה, המוכיחות כי נאנס וכן את טענותיו כי עונה.

כשנכנס לאולם בית המשפט, אמר דיראני לעיתונאים, עימם דיבר בפעם הראשונה, בתשובה לשאלה האם יש לו מסר למשפחת ארד: "לא חטפתי את רון ארד ולא מכרתי אותו לאירנים. אני מקווה שכל נעדר יחזור בריא ושלם למשפחתו". בתשובה לשאלות העיתונאים, אמר דיראני כי לאחר שישתחרר, ברצונו לחיות כאדם חופשי עם בני משפחתו, ולשוב לעבוד כאחד האדם.

דיראני חזר על טענה שהעלה בהזדמנויות שונות, לפיה התייחס לרון ארד בצורה מוסרית ואנושית, וטען כי דווקא מדינת ישראל היא זו שביצעה כלפיו מעשים לא חוקיים ולא מוסריים.

בתביעה, טוען דיראני כי בחקירתו סבל מטלטולים, השפלות, מכות, מניעת שינה וקשירה בתנוחת כריעה למשך שעות ממושכות. עוד נטען בתביעה, כי לשם השפלתו נחקר דיראני כשהוא ניצב עירום ואף צולם במצב זה, תוך שהחוקרים מאיימים כי יפרסמו את תמונותיו בכל העולם, כדי להשפילו. דיראני טוען עוד, כי החוקר האימתני, סרן ר' הידוע יותר בכינויו "ג'ורג'", אנס אותו וביצע בו מעשה סדום.

פרקליטו של "ג'ורג'", עו"ד שלמה ציפורי, הכחיש את כל הטענות בשם מרשו. גם "ג'ורג'" עצמו, התראיין לאחד מערוצי הטלוויזיה, שם הכחיש מכל וכל את הדברים המיוחסים לו.

הפרקליטות: התביעה נועדה לכסות על שמסר מידע לשלטונות ישראל

נציג הפרקליטות, עו"ד שמאי בקר, אמר בתגובה לעדותו של דיראני, כי טענותיו על עינויים ואונס - הן על-ידי חייל ישראלי והן על-ידי אלה, כבר נחקרו ביסודיות על-ידי מצ"ח, שתיחקרה עשרות חיילים וחוקרים, ו"נמצא כי כל טענותיו בעניין האינוס - אין להן שום בסיס".

"למה שימציא את הדברים האלה?", שאל-הסביר עו"ד בקר, והשיב: דיראני חושש משיבתו ללבנון, שם יתברר כי לא היה צורך להפעיל עליו לחצים, על-מנת לשמוע אותו מדבר ומוסר אינפורמציה. לכן, הוא יוזם את הליך התביעה כדי שישמש לו מעין הגנה לכשיחזור ללבנון, ויואשם בבגידה ובמסירת מידע לשלטונות ישראל. הוא יטען, כי לא יכול היה שלא למסור מידע, לאור מה שביצעו בו הישראלים.

כזכור, המדינה הגישה כתב הגנה בתביעה זו רק לאחר שנתיים מיום הגשתה, מאחר וקודם להגשתו, הוקמה ועדת בדיקה שבחנה את טענותיו של דיראני, כפי שציין עו"ד בקר, ומצאה שאין בהם כלום.

דיראני בעדותו: החיילים איימו שיהרגו את בני

לאחר שנשבע בקוראן, כי כל דבריו הם אמת - לבקשת בית המשפט - החל דיראני בעדותו בחקירה הראשית [בה הוא נחקר על-ידי פרקליטו, ורק בחקירה הנגדית הוא נחקר על-ידי ההגנה; נ.ש.], וחזר למעשה בעדותו על הדברים שהוגשו בתצהיר מטעמו.

תחילה, שיחזר דיראני את היום שבו נחטף על-ידי חיילי סיירת מטכ"ל מלבנון, לפני כ-9 שנים. דיראני סיפר, כי חזר לביתו בליל חג הקורבן, כאשר בשעה 02:30 לפנות בוקר נכנסו חיילים לביתו, תוך שהם שוברים דלתות. לדבריו, הוא לא ידע כי אלה חיילים, מאחר והם לא לבשו מדים. לדבריו, החיילים השכיבו אותו לרצפה והצמידו נשק לראשו של בנו, תוך שהם מאיימים עליו, כי אם לא יגלה היכן מצוי רון ארד, הם יהרגו את הבן.

דיראני אמר לחיילים כי אינו יודע מי הם, ואינו יודע היכן רון ארד. אז, סיפר דיראני, הוא זוכר כי קיבל מכה בראשו שהיממה אותו, ואז הוצא מן הבית. הוא זוכר במטושטש נסיעה ואז עליה למטוס, שהסיע אותו לישראל. בסוף הטיסה, אמרו לו כוחות הביטחון שישראל מקדמת אותו בברכה, אולם כשהגיע לארץ, הועבר דיראני מיידית למתקן חקירות, שם נחקר כחוקר ללא שינה, לדבריו.

לפי תיאורו של דיראני, החוקרים קרעו את בגדיו מעליו והוא צולם בעירום כשהחוקרים מאיימים עליו, כי תמונתו זו תפורסם בתקשורת הבינלאומית. אח"כ סיפרו לו החוקרים על אביו, שעבר כביכול התקף-לב. בכל אותה תקופה, כשהוא אזוק בידיו וברגליו בתנוחה של כריעה, היכו אותו, שפכו עליו מים חמים וקרים, ומטלטלים אותו בתוך מעיל.

נאנסתי על-ידי החוקר ג'ורג'

לבקשת פרקליטו, הוגשו לדיראני תמונות שונות, והוא זיהה את החוקר המכונה "ג'ורג'". לטענתו, חוקר זה התעלל בו, קילל אותו ונהג להוריד את התחבושות מפצעיו, בכל פעם שנחבש. דיראני טוען, כי "לאחר כ-12 יום מתחילת החקירה, הביא החוקר ג'ורג' חייל במדים לאחת החקירות. הם שאלו אותי על רון ארד ואיימו שאם לא אדבר הם יזיינו אותי. ג'ורג' אמר שהחייל ישכב איתי משכב זכר. החייל הוריד את המדים ונשאר בתחתונים. סובבתי את הראש לא רציתי להסתכל".

אחר כך, תיאר דיראני את האונס שעבר: "יום למחרת, תפסו אותי כמה חיילים יחד עם החוקר ג'ורג', כשאני עם אזיקים. השכיבו אותי על ספסל. לא ראיתי בעיניים, לא יכולתי להגיב והחייל הכניס את איבר מינו לפי הטבעת שלי. אחר כך אמר החוקר, כי אם זה לא השפיע עליי, אז אולי אלה תשפיע יותר. הוא שוב הביא חיילים שכמו באונס הראשון, לקחו אותי, השכיבו אותי על הספסל, תפסו לי את הידיים והרגליים וג'ורג' הכניס את האלה לפי הטבעת שלי. אי אפשר לתאר את הכאב. הרגשתי שאני הולך לאבד את החיים, צעקתי לאללה. אז ג'ורג' הוציא את האלה ואחר כך ירד לי דם. אמרו לי שיקחו אותי לרופא והוא נתן לי משחה".

דיראני טוען עוד, כי בעזרת אמצעים שונים, הם גרמו לו להפרשות מרובות והצמידו חיתול לגופו. הוא מספר שברגעים רבים ביקש למות והתפלל לאלוהיו. עוד סיפר, כי בשלב מאוחר יותר, כשנוצר קשר בינו ובין השייח' עובייד, הוא כתב לו פתקים שהוצגו בבית המשפט, בהם ביקש ממנו סיוע רוחני ושם מופיעים גם רמזים לגבי העינויים שספג.

אמש, פרסם ערוץ 10 קלטת ובה נשמע אדם המזהה עצמו כחוקר מודיעין ששירת יחד עם ג'ורג'. החוקר טוען, כי ג'ורג' ביצע מעשי זוועה במאות נחקרים שעברו תחת ידיו, תרתי משמע. "ג'ורג' עשה מה שהוא רצה, לנגד עיניי ולעיני אחרים", סיפר החוקר. "הוא היכה, השתולל, בעט, חבט באגרופים, השכיב על הרצפה, וכל זה בחקירה בשטח, כשהוא מבטיח לאותו בחור שכשיגיע אליו לחקירה במתקן, הוא יטפל בו עוד יותר".

ת.א. 1461/00 מוסטפא דיב מרעי דיראני נ' מדינת ישראל ואח'