במחצית השנייה של שנת 2003 הסתמנה התאוששות בפעילות המגזר העסקי, שמקורה בגידול היצוא והצריכה הפרטית - כך עולה מסקירה שביצעה מחלקת המחקר של בנק ישראל.
"נראה כי התאוששות הביקושים התחזקה ברביע הרביעי של השנה, שכן במרבית האינדיקטורים הכלכליים הואצה העלייה יחסית לרביע השלישי.
"ואולם, על אף סימני התפנית מעידה התנהגות היצרנים על אי-וודאות לגבי עוצמת ההתאוששות ויציבותה. גם קצב גידולו של התוצר - 1.2 אחוזים בשנת 2003 כולה, מתוכם 0.8 אחוז בתקופה הנסקרת - היה נמוך ממה שמאפשר מצבור ההון וכוח האדם. לפיכך התרחב הפער בין התוצר הפוטנציאלי לתוצר בפועל. כמו כן, הצטמצם התוצר לנפש זו השנה השלישית ברציפות", אומרים בבנק המרכזי.
מהסקירה עולה כי הגידול בביקושים הוזן משני מקורות: הראשון הוא עלייה בתוצר המדינות המפותחות - לאחר תקופה ארוכה של שפל בהן - שהביאה להתרחבות הסחר העולמי ובכלל זה לגידול היצוא הישראלי.
"המקור השני להתאוששות הפעילות קשור לירידת אי-הוודאות הכלכלית ולהקלה מסוימת במצב הביטחוני במהלך השנה. אלה פעלו לעליית הצריכה הפרטית באופן ישיר, בכך שתרמו לשיפור רווחת הציבור, ובאופן עקיף, דרך השפעתם על השווקים הפיננסיים, ובפרט בשל השפעתם על שער החליפין, המחירים, הריבית הריאלית ורכוש הציבור.
"הירידה באי-הוודאות הכלכלית במהלך השנה הושפעה מהמדיניות הכלכלית הנחרצת (של האוצר - א.ק), אשר פעלה להשבת האמינות הפיסקאלית ואפשרה הקלה של הריסון המוניטרי. מנגד ייתכן כי בטווח הקצר מדיניות זו מנעה עלייה מהירה יותר של הפעילות", אומרים בבנק ישראל.
"שינוי המגמה בפעילות המגזר העסקי ניכר בעיקר בענפי התעשייה המתקדמים ובענפי השירותים - הראשונים בזכות גידול הביקושים העולמיים והאחרונים בזכות העלייה בצריכה הפרטית. במהלך התקופה ניכרה התאוששות גם בתיירות - אף כי רמת הפעילות בענף נשארה נמוכה. לעומתם, העצים השפל בענף הבנייה.
"גם רווחיותן של הפירמות עלתה במהלך השנה, במיוחד בענפים שבהם שררו ציפיות להתפתחות חיובית בפעילות, לאחר הפסדים רצופים בשנתיים הקודמות. התנהגות היצרנים במשק משקפת אי-וודאות לגבי עוצמת השינוי בפעילות ומידת חוסנו.
"כמו כן, ברביע השלישי נעצרה הירידה בשעות העבודה ובמספר השכירים במשק, וברביע הרביעי הם אף עלו מעט. ראוי להדגיש כי על אף ניצני הצמיחה, גם בתקופה הנסקרת הייתה רמת הפעילות נמוכה, ושיעור האבטלה נשאר גבוה - 10.7 אחוזים - גם ברביע השלישי של שנת 2003.
"התקופה הנסקרת אופיינה בריסון תקציבי, כפועל יוצא מהתכנית הכלכלית להבראת המשק שהותוותה על ידי הממשלה מייד לאחר כינונה, ועודכנה כמה פעמים במהלך התקופה (עד לאישור תקציב 2004).
"בתכנית היה משקל רב לצעדי הפחתה מיידית של הגירעון - שירד מ-7 אחוזי תוצר במחצית הראשונה של השנה לפחות מ-4 אחוזי תוצר במחצית השנייה - וכן לצעדים הצפויים להפחיתו באופן פרמננטי, ומשום כך היא הגבירה את האמינות של המדיניות הפיסקלית והחזירה את המשק לתוואי יורד של הגירעון התקציבי.
"עם זאת, על אף הריסון התקציבי וירידתה של הצריכה הציבורית במהלך התקופה, הסתכם גירעון המגזר הציבורי בשנת 2003 כולה בשיעור גבוה של 5.6 אחוזי תוצר, בעיקר בשל ירידה חדה בהכנסות ממסים, תוצאת רמתה הנמוכה של הפעילות. גם במשתנה זה ניכר השינוי במגמה, שכן היקף גביית המסים עלה במהלך התקופה הנסקרת.
"גם ההתפתחויות בשוקי הכספים וההון מצביעות על ירידת אי-הוודאות ועל עליית האמון במדיניות הכלכלית. מדד המחירים ירד במהלך השנה כולה ב-1.9 אחוזים, מתוכם, 1.4 אחוזים במהלך התקופה הנסקרת - בעיקר מפני רמתם הנמוכה של הביקושים וייסוף השקל ברביע השני של השנה.
"הירידה של מדד המחירים והתייצבות הציפיות האינפלציוניות בתוך תחום היעד אפשרו לבנק ישראל להאיץ את קצב הורדת הריבית במחצית השנייה של השנה, בלי שהדבר יפגע ביציבות השווקים הפיננסיים. שער החליפין של השקל כנגד הדולר שמר על יציבות במרבית התקופה הנסקרת, ובכך שיקף את הירידה באי-הוודאות הגיאו-פוליטית והכלכלית.
"גם ירידתן של תשואות איגרות החוב והשתטחות עקום התשואה של איגרות החוב הלא-צמודות שיקפו את ירידת אי הוודאות ופרמיית הסיכון הן בטווח הקצר והן בטווח הארוך. מדד המניות עלה ב-11.2 אחוזים במחצית השנייה של השנה ובכ-50 אחוזים במהלך השנה כולה.
"עליית מדד המניות נבעה בין היתר מההתאוששות שוקי ההון בעולם וכן מהתאוששות הפעילות הריאלית (שהתבטאה גם בגידול של רווחיות הפירמות), והייתה הגורם המרכזי להתרחבות הריאלית של 13 אחוזים בתיק הנכסים הפיננסיים של הציבור", אומרים בבנק ישראל.
