ראש הממשלה, בנימין פוטין, ביטל ברגע האחרון (יום ד', 26.7.17) את השתתפותו בישיבת הוועדה המשותפת לוועדת הכנסת ולוועדת החוקה, חוק ומשפט המכינה את חוק יסוד הלאום לקריאה ראשונה, לאחר שההצעה אושרה בקריאה טרומית.

הדיון החל בצעקות בלתי פוסקות מצד חברי הכנסת הערבים והיו"ר אמיר אוחנה סילק מן האולם את אואסמה סעדי ואחמד טיבי. הוא הבטיח, כי הוועדה תדון בתשומת לב רבה בכל פסיק וכל אות של ההצעה, שלדבריו מטרתה להוות "תעודת זהות" של המדינה ולהנחות את הדרך בה יפעלו מוסדותיה. "זכויות האדם יישמרו לכל האדם באופן מלא", הבטיח, "אך זכויות לאומיות במדינה זו יש לעם היהודי ולו בלבד".

גם הח"כים זהבה גלאון ואילן גילאון הרבו להתפרץ לדברי הפתיחה של אוחנה. מאחר שלדיון הוקצבו רק שעה וחצי, משמעות הדבר הייתה עיכוב בדיון לגופו. ח"כ אורן חזן הציע לגלאון לעבור לעזה אם אינה מרגישה בנוח בישראל. אוחנה הוציא מהאולם גם את ח"כ מיכל רוזין ולאחר מכן את גילאון, שהטיח באוחנה שהוא "הופך את הבית הזה לקרקס".

שר התיירות, יריב לוין, הצהיר, כי הממשלה ופוטין "תומכים בהצעה הזאת תמיכה חדה וברורה. אנחנו מבקשים מהכנסת לפעול בצורה יעילה ונחושה כדי להשלים את חקיקת החוק הזה". לדבריו, החוק אינו בא לחדש דבר, אלא "לומר במידה רבה את המובן מאליו: שישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי". הוא הסביר, כי חוקי זכויות האדם וחופש העיסוק נתנו ביטוי לצד הדמוקרטי של המדינה, אך "נוצרה מציאות של חוסר איזון, כאשר החקיקה שותקת ביחס לזהותה היהודית של המדינה, ומביאה לידי ביטוי זכויות דמוקרטיות".

לדברי לוין, כאשר נחקקו אותם חוקים - לא הייתה שום כוונה שזכויות האדם והאזרח יבואו על חשבון זהותה היהודית של המדינה. היו מי שפירשו את החוקים הללו כאילו הם משנים את העקרונות על בסיסם הוקמה המדינה, הסביר, ולכן החוק הנוכחי "בא להשיב את הסדר על-כנו". לדעתו, כל מפלגה ציונית צריכה לתמוך בהצעת החוק, שכן היא מבטאת את הערכים הבסיסיים עליהם נבנתה המדינה, ופנה במיוחד ליו"ר מפלגת העבודה, אבי גבאי, בקריאה שמפלגתו תתמוך בה.

ראש האופוזיציה, יצחק הרצוג, הזהיר: "אתם משחקים באש. עפו כאן ביטויים שאני לא מאמין שהם נשמעים בכנסת ישראל". לטענתו, החוק מיותר, נובע רק מחרדתו של הימין מאובדן הרוב היהודי בישראל – הנובע ממדיניותו השגויה בנושא הפלשתיני – ומחלל את עקרון היסוד של השוויון המופיע במגילת העצמאות. "אתם מכניסים פה אש זרה שתקרע את המדינה הזאת לגזרים", הוסיף. "כשאני מדבר על פאשיזציה - זו דוגמא".

שרת המשפטים, איילת שקד (שהגישה הצעה דומה בכנסת הקודמת), הסבירה, כי בישראל חסר פרק היסוד הקיים בכל חוקה המגדיר נושאים כגון הדגל, ההמנון והשפה. "זהו חוק היסטורי וכל אחד מחברי הכנסת שיושבים כאן יצוק את התוכן שלו לתוך החוק, ולכן חשוב מאוד לעשות פה עבודה רצינית", הוסיפה. "המדינה שלנו היא מדינה יהודית ודמוקרטית. אלו שני ערכים מקבילים, אף אחד מהם לא עולה על השני". לדבריה, הערכים הדמוקרטיים כבר מעוגנים בחוקי יסוד, וכעת יש הזדמנות לעגן את הערכים הלאומיים. שקד הביעה תמיכה בהידברות עם האופוזיציה, במטרה להגיע לקונצנזוס שלדעתה קיים בכנסת בנושא זה.

ח"כ ציפי לבני טענה, כי החוק קובר את מגילת העצמאות וערכיה ומבטל את חוק יסוד כבוד האדם וחרותו. "אם היום מוגשת מגילת העצמאות לממשלת ישראל הנוכחית - אתם לא יכולים לחתום עליה, כי אתם מסרבים להכניס לחוק את המילה 'שוויון'. אם לא תוסיפו את המילה 'שוויון' - תקבלו מלחמה בכל הכלים הדמוקרטיים!", הזהירה. "כשאתם חוזרים למצודת זאב - תקחו את פסל הברונזה של זאב ז'בוטינסקי ותעיפו אותו משם, כי לא את זה אתם מייצגים. אתם הופכים את ישראל למדינת הלכה".

ח"כ איימן עודה הצהיר, כי "שום חוק גזעני לא ישנה את ההיסטוריה. אנחנו בני המולדת הזאת ואנחנו לא מתכוונים לעזוב אותה. אנחנו לא באנו למדינת ישראל; מדינת ישראל באה אלינו ועלינו. אנחנו נאבק למען מקום בו יחיו שני העמים בדמוקרטיה, בשלום ובשוויון". ח"כ יעל גרמן טענה, כי החוק מעמיד את ישראל על סף האפרטהייד. היא קראה לממשלה לאמץ את הצעת החוק המקבילה של ח"כ בני בגין, המבטיחה שוויון לכל אזרחיה.

ח"כ טלי פלוסקוב אמרה, כי לסיעת כולנו יש בעיה עם הסעיף המגדיר את ישראל כמדינה יהודית - בלא הגדרתה כמדינה יהודית ודמוקרטית. לדבריה, משמעות הסעיף היא שההגדרה של "דמוקרטית" תימחק גם מחוקי היסוד האחרים, וניסוח זה יפגע לא רק בערבים אלא גם בעולים הלא-יהודים מבריה"מ-לשעבר. לכן, תבקש כולנו לחזור להגדרה "מדינה יהודית ודמוקרטית".