לובה הקופאית היא דוקטור בפיזיקה

ועדת העלייה והקליטה דנה (יום ב', 27.11.17) בתופעת אי-הכרה של מוסדות אקדמיים בארץ בתארים מחו"ל, הגורמים לעולים לא לעבוד בתחום התמחותם, להיחשב כבעלי תואר נמוך יותר, או לקבל שכר נמוך יותר.

ח"כ טלי פלוסקוב (כולנו), יוזמת הדיון, הדגישה כי "אחד הכשלים בקליטת העלייה היא הסחבת או אי-ההכרה בתארים. כך הפסדנו הרבה אנשים מיוחדים, בעלי ניסיון, שלא יכלו להמשיך לעבוד במקצועם - ולתרום למדינה ולחברה הישראלית. לא מעט רופאים עבדו כמאבטחים, קופאיות ומנקים כי החברה התקשתה להיפתח אל הידע והניסיון שהביאו. אסור לחזור על טעויות העבר, המדינה רק תרוויח מזה. אומנם בעבר התגלו זיופים, אך יש לבדוק היטב ולא לפסול אוטומטית את כולם".

לדברי ג'נטה ויינברג, מנכ"ל ארגון מהנדסאים ואדריכלים-עולים, אין הכרה בתארים מאוניברסיטאות ברוסיה, רוסיה ומולדובה. בדיון נשמעו מספר עדויות על כי אוניברסיטת בר-אילן איננה מכירה בתואר שני שנלמד באוניברסיטאות ברוסיה, אך לדברי ד"ר רחלי לוי-דרומר, נציגת האוניברסיטה, הליך ההכרה במזכירות אקדמית מסודר מובנה, ועובדה כי סטודנטים רבים מתקבלים ולומדים להמשך התואר. היא הבהירה כי מתקיים הליך בירור מדוקדק מול הסטודנטים שהעידו בדיון.

ציפי ויינברג, הממונה על הערכת תארים מחו"ל במשרד החינוך, השיבה כי סמכותם היא ההכרה בתארים לקליטת עולים בעבודה במגזר הציבורי, אך הכרה אקדמית היא חופש הניתן למוסדות האקדמאיים, וזו הסמכות הניתנת להם כחופש אקדמי. מרב אברהמי, נציגת המועצה להשכלה גבוהה, טענה מנגד כי הם מכירים רק בתארים ישראלים, ומתוך תואר של 120 נקודות זכות מוכרות מלימודים קודמים, כולל בחו"ל, 30 נקודות בלבד. עודד פורר (ישראל ביתנו) דרש מהמועצה לבדוק את המעמד וההליך במדינות הגירה דומות כארה"ב, קנדה ואוסטרליה, "בפרט שהמציאות משתנה כל העת, ושיטות הלימודים והשלמת התארים ממדינה למדינה משתנים כל העת".

לדברי אסתר בלום, מארגון "קעליטה" של עולי צרפת, אין מידע לעולים. אילו קורסים ואילו תארים מוכרים, ובאלו תחומים. "משרד הקליטה עבר כברת דרך רבה בסיוע תרגום תעודות, והנגשת המידע אך עדיין חסר מידע". מאיר לופטינסקי, רכז התעסוקה של הסוכנות היהודית הבהיר מנגד כי "המידע מונגש באינטרנט בכל השפות ובכל המקצועות, למעט בפורטוגזית שאנו עדיין עובדים על כך. יש שיתוף פעולה מצוין עם משרד החינוך. רונן פוקסמן, נציג ארגון "נפש בנפש", הסביר בכמה תחומים היקף הלימודים בארה"ב הוא רחב ונמשך כשש שנים, מוכר בחו"ל כדוקטור - אך בארץ יוכר רק כתואר ראשון, בגלל אי-הכרת התחום בארץ.

לדברי יו"ר הוועדה, ח"כ אברהם נגוסה, הבעיה מחריפה כשהתחום איננו מוכר בישראל ללימודים אקדמאים כפיזיותרפיה, קלינאות-תקשורת ואופטומטריה. "ישראל מחמיצה בעלי ניסיון ותחומי ידע מהעולם. קיבעון מחשבתי גרם בעבר ויגרום בעתיד לירידה למדינות מערביות ידידותיות יותר", אמר.