השופטים המחוזיים חאלד כבוב ועופר גרוסקופף הם המובילים בשלב זה במרוץ למינוי לבית המשפט העליון - נודע ל-News1. הוועדה לבחירת שופטים תתכנס ב-22.2.18 לבחור שני שופטים במקומם של יורם דנציגר (הפורש בסוף החודש) ואורי שהם (הפורש בחודש אוגוסט).

אם ייבחר גרוסקופף ויישמר עקרון הסניוריטי, הוא צפוי להתמנות לנשיא בית המשפט העליון בשנת 2035 ולכהן עד שנת 2039. הנשיאים שיקדמו לו, אם יישמר אותו עיקרון: עוזי פוגלמן (2024-2023, אם ירצה לכהן שנה), יצחק עמית (2028-2024), נעם סולברג (2032-2028) ודפנה ברק-ארז (2035-2032).

כבוב נהנה מתמיכה של לשכת עורכי הדין, של הנשיאה אסתר חיות ושל השרה איילת שקד - מה שמעלה מאוד את הסיכויים שייבחר. אם אכן ייבחר, יהיה כבוב השופט המוסלמי הראשון בבית המשפט העליון, ולצידו של ג'ורג' קרא תהיה זו הפעם הראשונה בה יכהנו בו שני שופטים ערבים. את מועמדותו של גרוסקופף מקדמת בעיקר חיות, אך הוא מקובל גם על שקד ועל ראש הלשכה, אפי נוה.

גרוסקופף, יליד 1969, שירת כקצין בענף ייעוץ וחקיקה בפרקליטות הצבאית, ולאחר שחרורו פנה לאקדמיה. הוא בעל דוקטורט מאוניברסיטת תל אביב, בה היה פרופסור וסגן דיקן הפקולטה למשפטים. הוא מונה לבית המשפט המחוזי מרכז בשנת 2009 ועוסק בעיקר בתחום הכלכלי ובתחום האזרחי, תוך דגש על תחום התביעות הייצוגיות. הוא היה מועמד לעליון גם בשנת 2016. גרוסקופף חיבר שני ספרים: "הגנה על כללי תחרות באמצעות דיני עשיית עושר ולא במשפט" ו"מישכון זכויות" (עם פרופ' נינה זלצמן).

כבוב, יליד 1958, מונה ב-1997 מונה לשופט בבית משפט השלום בנתניה, וכעבור שש שנים מונה לשופט בבית המשפט המחוזי בתל אביב. מאז אוגוסט 2010 מכהן כבוב במחלקה הכלכלית בבית המשפט ועוסק בתיקי ניירות הערך הגדולים ביותר בישראל. כבוב מוביל מגמה של החמרה בענישה וקיבל לכך גיבוי מבית המשפט העליון. הוא דן בין היתר בתיקי פרשת פלד-גבעוני, נוחי דנקנר, מליסרון ופסגות.