ועדת הכנסת לזכויות הילד דנה (יום ג', 6.2.18) בסבסוד אבחון לקויות למידה לילדים ממשפחות מעוטות יכולת. ח"כ יואב בן צור (ש"ס) הגיש הצעת חוק בנושא יחד עם חברי הכנסת: מנחם מוזס (יהדות התורה) ודב חנין (הרשימה המשותפת).

מטרת הצעת החוק שעברה בהצבעה טרומית במליאת הכנסת, לקבוע את זכאותם של ילדים ממשפחות מעוטות יכולת לאבחון לקויות למידה ללא תשלום במטרה להעניק להם הזדמנות שווה להצלחה במערכת החינוך. כיום, הורים נאלצים לערוך לילדם אבחון פרטי שעלותו 2,500 שקלים. לא כל הורה יכול להשיג את הסכום.

יו"ר הוועדה, ח"כ יפעת שאשא ביטון (כולנו), אמרה בדיון: "הורים תופסים את ההקלות ככלי שניתן לעזור באמצעותו לילדיהם בלימודים. הורים הפכו להיות אנשי מקצוע וכל אחד מרגיש שיעזור אם יבצע אבחון מטעם עצמו. ישנה בעיה שהשתרשה לאורך השנים. תעשיית האבחונים הפרטיים צריכה להעלם מהעולם. יש לבחון אילו ילדים זקוקים להם, וכן אילו היבטים של ההתאמות יכולים להגיע מתוך בתי הספר עצמם. אני מכירה אנשים ממשפחות מעוטות יכולת, שלא מתאפשר להם טיפול דרך השירות הפסיכולוגי החינוכי, ואמרו להם לנסות לבצע אבחון באופן פרטי. איך מונעים מצב כזה?"

עו"ד רחלי הכהן, המועצה הלאומית לשלום הילד: "המצב הקיים היום, לפיו משרד החינוך מכיר באבחונים פרטיים ללא קריטריונים אחידים ושעלות עריכתם גבוהה ואילו מי שאין לו משאבים כלכליים לא יכול לפנות לאבחון, מוביל לתוצאה ברורה של חוסר שוויון. אנחנו רואים שבמכבים רעות ובהרצליה האחוזים עמדו על 55 אחוזים ו-59 אחוזים תלמידים שקיבלו התאמות בכיתות י"ב, ואילו בצפת ובאום אל-פחם עמדו על 37 אחוזים ו-36 אחוזים בהתאמה".

נציגת משרד החינוך הציגה נתונים המעידים על ניצול של פחות מ-70 אחוזים ממלגות האבחון (כאלף מדי שנה) שניתנו לאורך השנים 2015-2017. מלגות אלה נועדו בעיקרן לילדים בעלי לקויות למידה שמגיעים ממשפחות מועטות יכולת.

ח"כ שאשא ביטון: "אני מבקשת שמשרד החינוך יוודא שבתי הספר מנגישים את המידע הנדרש להורים, ברמת יידוע הזכויות שמגיעות למשפחות, כדי לממש את המכסות שמיועדות לבתי הספר. יש לוודא שאין ילדים ממשפחות מעוטות יכולת, שנדרשים לאבחון על-פי חוות דעת מקצועית, ואינם מקבלים אותו. כמו-כן אני מבקשת ממשרד החינוך להעלות את המודעות והחשיפה בכל הקשור ליד הקלה בה המערכת נוקטת מול האבחונים הפרטיים, שהתלמידים נשלחים אליהם לעתים אפילו בעצת המורה".

ח"כ יואב בן צור: "הצעת החוק התבססה על דוח אלאלוף בנושא העוני, שאחד מסעיפיה נועד לתת לילדים הזדמנות לאבחון מגיל צעיר. לדעתי ככל שהאבחונים יתבצעו בגיל צעיר יותר, כך יכולתנו לטפל בילדים בעלי לקויות הלמידה תהיה מהירה יותר. צריך לתת טיפול ובזמן, אלה שלא נתנו להם בעבר אלה הילדים שנושרים היום".

דני ז'ורנו, מנהלת אגף לקויות למידה, משרד החינוך, הגיבה: "הנחת העבודה הראשונה שלנו היא שאבחון אינו חזות הכל. אנחנו עושים אבחון רק כשישנה בעיה או קושי ולא יודעים איך לטפל בו. נקודת המבט שלנו היא שהמורה והסייעת בליווי מערכת החינוך צריכות לקחת אחריות, לתמוך ולעבוד עם התלמיד עוד לפני שהוא פונה לקבלת סיוע אחר. דוחות המבקר ונוספים התריעו כי חייבת קודם כל התערבות טיפולית של ביה"ס, לפחות לאורך חצי שנה, ואחריה אם הילד לא מתקדם שולחים אותו לאבחון. התפיסה כאן היא בעד חיזוק מערכת החינוך. המטרה החשובה היא הוראה והדרכה ולא האבחנה עצמה".

אמיתי שוחט, נציבות שיווין זכויות: "האם אנחנו לא גורמים לילד לצבור תסכולים עד שמגיע לחטיבת הביניים? אם אותו הילד צריך התאמה, צריך אותה באותו הזמן ולא רק אחרי שהוא שרד את כל הדרך עד לחטיבה".

ז'ורנו: "המשימה המרכזית של מערכת החינוך היא להוציא בוגרים עצמאיים. לתת הקלות שלא לצורך זה ליצור בוגרים שהם "נכים". כל תהליך הלמידה היא גם תהליך של אימון. על-פי הייעוץ המשפטי שקיבלנו, כאשר שהתוכנית תהיה מיושמת במלואה לא נקבל עוד אבחונים מבחוץ. היום אנחנו בשלב ביניים ומאפשרים אישורים מבחוץ".