"תקציב 2019 - החברתי מאי פעם!", כך הסכימו חברי כנסת מהקואליציה ומהאופוזיציה בוועדת הכספים, (יום א', 18.2.18) בעת הצגת התקציב לשנת 2019 ע"י שר האוצר, משה כחלון.

לדבריו, מטרת הבאת התקציב ל-2019 כבר עכשיו היא לשדר יציבות ושאפשר יהיה להיכנס ל-2019 עם תקציב. "ולם יודעים שזו תהיה שנת בחירות ואם היינו מתחילים לעבוד על זה בנובמבר- דצמבר, היינו מתקשים להביא את הקציב לאישור. ב-2017 היה ניצול של כמעט 100% של התקציב וזו ברכה למשק, כי כסף שחוזר משמעותו, שהכלכלה והמשק נפגעים וגם הציבור. בכל השנים ביוני-יולי השרים היו נכנסים להאטה ועצרו פרויקטים. ב-2017 זה לא קרה, כי יש תקציב דו-שנתי ומפה הגיע הניצול המקסימלי והכסף הזה הצמיח את המשק".

לגבי התקציב עצמו, אמר כחלון: "נמשיך ברפורמות המבניות, בהשקעות בצמיחה, יש לנו הארכה של 'נטו משפחה', 'זיכוי לצהרונים', הנכים בפנים, הרפורמה בבריאות גם וגם הרפורמה בבנקים, הפרדת כרטיסי אשראי ועוד. תקציב 2019 כולל הוזלות במיסים, במכסים, טיפול ביוקר המחיה, המשך הטיפול במשבר הדיור, טיפולי שיניים במבוגרים, הרבה כסף לחינוך ולבריאות. תקציב חברתי, הרבה כסף מעבר לגידול הטבעי הגיע לנושאים החברתיים. בנוסף, שמירה על צמיחה, על יעד הגירעון ויעדים פיסקאליים ולהשאיר לדורות הבאים כלכלה טובה ולא נוציא עכשיו כסף ומישהו אחר יתמודד. הכל מגובה בהכנסות ממיסים. תקציב חברתי, הכנסות תחזיות, חוב-תוצר, אבטלה, גירעון - נשמרו באחריות ואף מעט בקנאות".

הממשלה מבקשת להעלות את יעדי הגרעון

התקציב נטו לשנת 2019 יעמוד על 479.6 מיליארד ש"ח גידול של 4.3% לעומת תקציב 2018 והצמיחה הצפויה תעמוד על 3.1% על-פי תחזיות האוצר. יעד הגירעון צפוי לעלות מ-2.5% ל-5.9%, שזה תוספת של 5.4 מיליארד ש"ח ביעד הגירעון הממשלתי ב-2019. עוד במסגרת הצעת התקציב ל-2019, הממשלה מציעה להעלות את יעדי הגירעון לשנים 2020 - 2022.

נוכח החשש שהביעו מספר חברי ועדה מפני העלאת הגירעון, הודיע יו"ר ועדת הכספים, ח"כ גפני, שוועדת הכספים תקדיש דיון נפרד לנושא הגירעון. גפני שיבח את שר האוצר וציין: "המשק הישראלי חזק מאוד, אך במיקרו, יש דברים שעד שנגיע אל המנוחה ואל הנחלה, הדרך עוד ארוכה. יש דברים שלא ניתן לסבול גם כשהמאקרו מצויין. כשנכה לא מקבל משכנתא, אז לא משנה שבמקרו המצב מצויין. כשיש מפעלים שעל סף התמוטטות זה מחייב פעולה מצדינו. צריך לדאוג שהחלשים שלא מצליחים בגלל סיבות חברתיות יקבלו סיוע". גפני הוסיף ואמר לשר: "גם בעניין גיל הפרישה לנשים, הטלת עליי להעלות את גיל הפרישה, אבל היום בוועדת שרים לחקיקה דחו את הדיון בנושא, אז נדחה גם ועדת הכספים תדחה את הדיון שאמור היה להתקיים השבוע, אך ברור שצריך להעלות את גיל הפרישה לשנים כי תוחלת החיים עולה".

הכלכלן הראשי באוצר, יואל נוה: "המשק חזר לקצבי צמיחה שמשקפים את הפוטנציאל, כשב-ברבעון השני של 2017 הצמיחה עמדה על 2.7% וברבעון השלישי על 3.5%. הצריכה הובילה את הצמיחה בשנים האחרונות. המשק הישראלי קרוב למצב של תעסוקה מלאה. מבחינת הייצוא, ייצוא הסחורות ממשיך להיחלש אך ייצוא השירותים צומח בקצב מהיר. משקל ייצוא השירותים מסך הייצוא עומד על 43.7% ב-2017 וייצוא הסחורות עמד על 56.2% מסך הייצוא. ענפיי ההיי-טק והגז המשיכו לתרום לעודף בחשבון השוטף. תחולת העוני ממשיכה לרדת ובמקביל מצבם של העניים משתפר. תוחלת העוני ירדה ב-2016 בחצי נקודת האחוז מ-19.1 ל-18.6 אחוזים. בהתחשב בכך שלראשונה נכללה גם האוכלוסייה הבדואית בנגב בחשבון, יוצא שהירידה בשיעור העוני הייתה אף גדולה יותר. סביבת הריבית האפסית תורמת לגידול מתמשך במחירי הנכסים".

להכין תקציב לשנה הבאה בתחילת השנה הנוכחית - חסר אחריות"

ראש האופוזיציה, חבר ועדת הכספים, ח"כ יצחק הרצוג: "אין ספק שהתקציב מתחיל בפרמטרים חיוביים. עם זאת, להכין תקציב לשנה הבאה בתחילת השנה הנוכחית זה חסר אחריות. שנה זה המון זמן. זה אומנם משדר יציבות אבל אם זו הסיבה היו עושים זאת כל שנה. זה נעשה מסיבות פוליטיות. דווקא בגלל הנתונים הכלכליים החיוביים, הצגת תקציב שייכנס לתוקף רק עוד שנה (!) גובלת בחוסר אחריות. משמעות הדבר; אי-ודאות כרונית לתקופה ארוכה מאוד לאור המשבר בקמעונאות, ירידת הנדל״ן, המיסוי בארה״ב ואיומי המלחמה מסביבנו שלא נלקחים בחשבון בתקציב הזה".

השר כחלון השיב: "התקציב הדו-שנתי הראשון עבד טוב ולכן אימצתי אותו אף שבתחילה התנגדתי לדו-שנתי. ירידה בשוק הנדל"ן, אנחנו ערים לכך, זה יכול לייצור האטה, אך המרווחים כל-כך גדולים לכן הקבלנים יכולים לוותר על מעט מרווחיהם. יש 50 אלף דירות פניות ולא מוכרים כי לא רוצים להוריד מחירים. הדירות יימכרו כי הבנקים יירצו לקבל כסף. הקמעונאות מאוימת ועזרנו עם נטו יוקר המחיה עם המכסים. גם בנטו-עסקים קטנים יושבים איתם ומטפלים, נמצא בטיפול. המיסים בארה"ב, היו לי כבר שתי פגישות עם שר האוצר האמריקני ויש לנו צוותים שיעבדו איתם יחד לראות איך יפעל. ברוב מדינות ארה"ב מס החברות יותר מאיתנו, למעט 2-3 מדינות ובודקים עם אותן מדינות אם באמת מתחרות איתנו, אך יש מדינות שאין לנו עניין בהן. לגבי מלחמה זה נלקח בחשבון. צה"ל חידש מלאים ונעשתה התייעלות רבה".

9 מיליארד ש"ח למגזר הערבי

ח"כ אחמד טיבי: החברה הערבית לא נמצאת בתקציב, אף שהייתה תוכנית חומש. אי-שילוב ערבים במשק הישראלי עולה למשק 40 מיליארד ש"ח בשנה. אנחנו דורשים שילוב: קליטה במשק הישראלי, גם במגזר הפרטי, כי זה 'win win situation'". השר כחלון: "עד סוף 2018 יועברו 9 מיליארד ש"ח, עד כה עברו 7.5 מיליארד ש"ח למגזר הערבי".

300 מיליון ש"ח לטובת הגדלת הפיריון

ח"כ רחל עזריה קראה "לשים דגש על נושא התעסוקה, לשמר את ההצלחה, פחות רואה לכך התייחסות בתקציב הנוכחי ורוצה לשים את זה על סדר היום. האי שוויון צונח גם בברוטו, כי כן יש עלייה ביציאה לעבודה. לשמר את ההכשרות המקצועיות".

השר כחלון הוסיף: "פועלים גם במיקרו; בקרן למפעלים במצוקה שמנו קרוב ל-200 מיליון ש"ח. תמיד יש בעיות נקודתיות, משק צומח ותחרותי ותמיד יש נפגעים אבל פועלים לסייע. בעניין גיל הפרישה נטפל בכך, קשה לי עם החלטות שייפגעו באנשים, מנסים למצוא פתרון לטובת נשים קשות-יום שיכולות להיפגע. לגבי האי-שוויון, הגענו להסכמי שכר דיפרנציאליים, שהחלשים והחזקים לא יקבלו אותו דבר. למס הכנסה שלילי הקצבנו 1.750 מיליארד ש"ח. פועלים לסגירת פערים, שאנשים ילכו לעבודה ואם ישתכרו פחות יקבלו מס הכנסה שלילי. זה מוציא מעוני ומצמצם פערים. העלנו את שכר המינימום כמעט באלף ש"ח, הורדנו את מחירי המים והתחבורה הציבורית, חיסכון לכל ילד של מיליארדים, כל אלו מצמצמים פערים. לא ניתן לחסל את הפערים אך כן מצמצמים אותם. נעשו פעולות לצמצום האי-שוויון וזה ביעדים הלאומיים. שמנו 300 מיליון ש"ח לטובת הגדלת הפיריון, כשהבעיה המרכזית בתחום היא בענף הבנייה".