ילדי טהרן <span style='font-weight:normal;'>[1943]</span>

היום לפני 75 שנה, הגיעה רכבת ילדי טהרן לעזה, ודרך המושבות רחובות וחדרה, לעתלית. ילדי טהרן היו הקבוצה הגדולה הראשונה של ניצולי שואה שהגיעה לארץ ישראל מאירופה הכבושה.

מדובר בלמעלה מ-700 ילדים יהודים, רובם יתומים, מפולין הכבושה, שהובאו בעיצומה של מלחמת העולם השנייה לארץ-ישראל. היה זה מבצע חילוץ בנתיב נדודים נפתל ורב תחנות, ובהן טהרן. הייתה זאת הפגישה הראשונה עם פליטי המלחמה של הישוב העברי בארץ, שטרם התוודע לממדי השואה.

כשהשמועה על הגעת הילדים לטהרן הגיעה לארץ ישראל, שלחה הסוכנות היהודית שליחים, לטפל בילדים ולחלץ ילדים יהודים רבים ככל האפשר מבתי היתומים הפולנים. בינואר 1943, לאחר מאמצים מדיניים רבים בניצוחו של משה שרת, ראש המחלקה המדינית של הסוכנות היהודית, העניקו הבריטים לילדים (שכונו מעתה "ילדי טהרן") רישיונות עליה. ילדי טהרן בליווי המדריכים ושליחי הסוכנות, יצאו למסע האחרון בנתיב הייסורים. מפרס דרך הים לקראצ'י בהודו, ומשם, דרך האוקיאנוס ההודי, לסואץ.

פעילי המחלקה לעליית הנוער של הסוכנות היהודית בראשות הנרייטה סולד קיבלו את פניהם של ילדי טהרן ודאגו לקליטתם, וסיפורם נצרב בהיסטוריה של המדינה המתהווה כסיפור הישרדות מופתי.