איזון ראוי [צילום: פלאש 90]
מחלוקת בעליון על ביקורי מומחים בכלא |
דנציגר: במקרים חריגים יש לאפשר למומחה פרטי לבקר אסיר ● מינץ: אין לחרוג מן הפקודה האוסרת ביקורים כאלו ● הנדל: לא זה התיק המתאים להכרעה
בית המשפט העליון נמנע מלהכריע בשאלה, האם במקרים חריגים על שירות בתי הסוהר לאפשר כניסת מומחים פרטיים לצורך בדיקתם של אסירים. במקרה הנקודתי שעלה בפניו, דחה ביהמ"ש (יום ג', 20.2.18) את הבקשה לאפשר למומחים שכאלו לבקר אסיר.
פקודת שירות בתי הסוהר מדצמבר 2016 קובעת: "כניסת מומחה פרטי תותר לצורך מפגש עם אסיר על-מנת לבנות תוכנית שיקום לאחר שחרור בלבד. לא תותר כניסת מומחה פרטי לשם מתן טיפול לאסיר בתקופת המאסר. לא תותר כניסת מומחה פרטי לצורך הערכת
מסוכנות, הנחוצה לקבלת החלטה מינהלית".
השופט יורם דנציגר אומר כי יש לאזן בין זכותו של האסיר להליך הוגן ולטיעון במסגרת הליך מינהלי (כגון שחרור מוקדם), לבין הצורך בניהול תקין של בתי הסוהר וחובתו של השב"ס להסדיר את הכניסה אליהם. הפקודה בעיקרה יוצרת איזון ראוי, שכן נקודת המוצא היא שבית הסוהר הוא מקום סגור והקשר החיצוני של האסירים הוא מוגבל. עם זאת, מוסיף דנציגר, "יש להבהיר, כי אין מדובר באיסור מוחלט, וכלל זה אינו מונע משירות בתי הסוהר, כמו גם מבתי המשפט, אפשרות לאפשר כניסתם של מומחים פרטיים לבתי הסוהר במקרים חריגים" גם שלא לצורך הכנת תוכנית שיקום.
לדעת דנציגר, "בעת שקילת בקשה מצד אסיר לאשר כניסת מומחה מטעמו לבית הסוהר, מן הראוי שתישקל, בין היתר, מידת הנחיצות של הכנת חוות דעת פרטית לצורך תקיפת ההחלטה המינהלית, במסגרת ההליך השיפוטי בעניינו של האסיר. ככל שנדמה כי השפעתה הפוטנציאלית של חוות הדעת על סיכויי ההליך תהא רבה יותר, כך תגבר הנטייה להיעתר לבקשה. לצד זאת, מובן כי ניתן להביא בחשבון גם שיקולים הנוגעים להיקף המשאבים שיידרש שירות בתי הסוהר להשקיע על-מנת לאפשר את הפגישה בין האסיר למומחה, למידת האמון שניתן לתת באסיר מסוים ובמומחה מסוים, וכל שיקול רלוונטי אחר הנובע מצורכי ניהול בית הסוהר".
השופט דוד מינץ חולק על דנציגר וסבור שיש להותיר את הפקודה כמות שהיא ולא ליצור חריגים. "הותרת פתח מובנה ל'מקרים חריגים', עשויה להביא אף היא לידי ריקון התכלית האמורה מתוכנה. אין ספק כי פתיחת הפתח לסטייה מן הכלל, אפילו כדי סדק צר, עשויה להשליך על מקרים רבים מספור, שעה שאין לשער את המידה והאופן שבו יתבקש לעשות שימוש באותו 'חריג'. ועל דרך המליצה, כאשר ייפתח הפתח כחודה של מחט, החשש הוא שייפתח פתח שיהיו עגלות וקרוניות נכנסות בו. גם אינטרס היציבות תומך בהבהרת הכלל על פני הותרת החריג כאפשרות מובנית".
השופט ניל הנדל נמנע מלהכריע במחלוקת זו ואומר, כי יש לדחותה לתיק מתאים יותר. השופטים החליטו פה אחד לדחות את עתירתו של חוסאם עווד, המרצה 14 שנות מאסר על פדופיליה, על ההחלטה שלא לאשר למומחה מטעמו לבקר אותו כדי להעריך את מסוכנותו. גם דנציגר סבור, כי אין זה מקרה חריג המצדיק חריגה מן הפקודה. את עווד ייצגו עוה"ד איילת עוז, ענת יערי וחגית לרנאו, ואת המדינה - עו"ד שי כהן.
פקודת שירות בתי הסוהר מדצמבר 2016 קובעת: "כניסת מומחה פרטי תותר לצורך מפגש עם אסיר על-מנת לבנות תוכנית שיקום לאחר שחרור בלבד. לא תותר כניסת מומחה פרטי לשם מתן טיפול לאסיר בתקופת המאסר. לא תותר כניסת מומחה פרטי לצורך הערכת
מסוכנות, הנחוצה לקבלת החלטה מינהלית".
השופט יורם דנציגר אומר כי יש לאזן בין זכותו של האסיר להליך הוגן ולטיעון במסגרת הליך מינהלי (כגון שחרור מוקדם), לבין הצורך בניהול תקין של בתי הסוהר וחובתו של השב"ס להסדיר את הכניסה אליהם. הפקודה בעיקרה יוצרת איזון ראוי, שכן נקודת המוצא היא שבית הסוהר הוא מקום סגור והקשר החיצוני של האסירים הוא מוגבל. עם זאת, מוסיף דנציגר, "יש להבהיר, כי אין מדובר באיסור מוחלט, וכלל זה אינו מונע משירות בתי הסוהר, כמו גם מבתי המשפט, אפשרות לאפשר כניסתם של מומחים פרטיים לבתי הסוהר במקרים חריגים" גם שלא לצורך הכנת תוכנית שיקום.
לדעת דנציגר, "בעת שקילת בקשה מצד אסיר לאשר כניסת מומחה מטעמו לבית הסוהר, מן הראוי שתישקל, בין היתר, מידת הנחיצות של הכנת חוות דעת פרטית לצורך תקיפת ההחלטה המינהלית, במסגרת ההליך השיפוטי בעניינו של האסיר. ככל שנדמה כי השפעתה הפוטנציאלית של חוות הדעת על סיכויי ההליך תהא רבה יותר, כך תגבר הנטייה להיעתר לבקשה. לצד זאת, מובן כי ניתן להביא בחשבון גם שיקולים הנוגעים להיקף המשאבים שיידרש שירות בתי הסוהר להשקיע על-מנת לאפשר את הפגישה בין האסיר למומחה, למידת האמון שניתן לתת באסיר מסוים ובמומחה מסוים, וכל שיקול רלוונטי אחר הנובע מצורכי ניהול בית הסוהר".
השופט דוד מינץ חולק על דנציגר וסבור שיש להותיר את הפקודה כמות שהיא ולא ליצור חריגים. "הותרת פתח מובנה ל'מקרים חריגים', עשויה להביא אף היא לידי ריקון התכלית האמורה מתוכנה. אין ספק כי פתיחת הפתח לסטייה מן הכלל, אפילו כדי סדק צר, עשויה להשליך על מקרים רבים מספור, שעה שאין לשער את המידה והאופן שבו יתבקש לעשות שימוש באותו 'חריג'. ועל דרך המליצה, כאשר ייפתח הפתח כחודה של מחט, החשש הוא שייפתח פתח שיהיו עגלות וקרוניות נכנסות בו. גם אינטרס היציבות תומך בהבהרת הכלל על פני הותרת החריג כאפשרות מובנית".
השופט ניל הנדל נמנע מלהכריע במחלוקת זו ואומר, כי יש לדחותה לתיק מתאים יותר. השופטים החליטו פה אחד לדחות את עתירתו של חוסאם עווד, המרצה 14 שנות מאסר על פדופיליה, על ההחלטה שלא לאשר למומחה מטעמו לבקר אותו כדי להעריך את מסוכנותו. גם דנציגר סבור, כי אין זה מקרה חריג המצדיק חריגה מן הפקודה. את עווד ייצגו עוה"ד איילת עוז, ענת יערי וחגית לרנאו, ואת המדינה - עו"ד שי כהן.
|
|
רע"ב 744/17, חוסאם עווד נ' שירות בתי הסוהר ואח' / פס"ד | |
|
מחלוקת בבית המשפט העליון האם במקרים חריגים יש לאפשר למומחים פרטיים לבקר אסירים
|
יורם דנציגר, דוד מינץ, ניל הנדל
●
בית המשפט העליון
|
||
|
|
| מועדון VIP | להצטרפות הקלק כאן |
| תגיות / עוקבים | לקבלת רשימות חדשות עם הופעתן |
|
|
|
| פורומים News1 / תגובות |
| כללי | חדשות | רשימות | נושאים | אישים | פירמות | מוסדות |
| אקטואליה | מדיני/פוליטי | בריאות | כלכלה | משפט | סדום ועמורה | עיתונות |
| מחלוקת בעליון על ביקורי מומחים בכלא |
| תגובות [ 0 ] |
|
לכל התגובות
תפוס כינוי יחודי
|
||
| חדשות נוספות ברשת |
|
|
|
||
|
|
|||
|
|
|
||
|
|
|||
|
|
|
||
|
|
|||
|
|
|
||
|
|
|||
|
|
|
||
| ברחבי הרשת / פרסומת |

