מעסיק יוכל לקבל דוחות איכון של הטלפון הסלולרי שהעניק לעובד, וזאת תוך הגבלה על תקופת האיכונים ועל מהותם. כך קובע לראשונה (4.3.18) שופט בית הדין הארצי לעבודה, אילן איטח.

האיכון התבקש לצורך הוכחת טענת המעסיק, לפיה העובד לא שהה במקום העבודה במשך כל הזמן בו אמור היה לעשות זאת. איטח מזכיר, כי הזכות לפרטיות היא יחסית ויש לאזן בינה לבין זכויות אחרות - ובמקרה הזה, זכותו של המעסיק לדעת האם העובד ממלא את חובותיו. כנקודת מוצא, על המעסיק להוכיח שהמידע המבוקש רלוונטי למחלוקת הספציפית, ועל בית המשפט גם לתת משקל לעקרון ולפיו יש לנהל את ההליך בקלפים פתוחים - כאשר כל המידע הרלוונטי זמין לצדדים ולמותב.

איטח קובע, כי האיכון יינתן רק לגבי תקופת עבודתו של העובד אצל אותו מעסיק. האיכון עשוי לכלול גם מידע בלתי רלוונטי למעסיק, דהיינו לגבי מקום הימצאו של העובד שלא לצורכי עבודתו. בשל כך, יש להעביר את המידע תחילה לעובד, שיוכל להשחיר את המידע העודף - אם כי על העובד להיות ער לכך, שהשחרה זו יכולה להוות הודאה שבאותן שעות לא שהה במקום עבודתו.

בית הדין הארצי קיבל את ערעורה של חברת התכשירים הרפואיים פישר על החלטת בית הדין בנצרת, בה נדחתה בקשתה לקבל מחברת סלקום דוחות איכון של אברהם שטטר שהועסק בה. שטטר הגיש תביעה בעקבות פיטוריו, פישר טענה שניצל את שעות העבודה ואת הרכב הצמוד לביצוע עבודות נוספות, וביקשה להוכיח את טענתה על-ידי דוחות האיכון של המכשיר הסלולרי שהעמידה לרשותו של שטטר. איטח קבע, כי הדוחות יינתנו לגבי חודשיים ספציפיים הנתונים במחלוקת ולגבי שעות העבודה בלבד, וכאמור - שטטר יוכל להשחיר את המידע העודף.

השופטים חני אופק-גנדלר ואילן סופר ונציגי הציבור חיה שחר ודורון קמפלר הסכימו עם איטח. את פישר ייצג עו"ד דוד קורצוויל, ואת שטטר - עוה"ד ארנית זוננברג ושרון רטר.