מנכ"ל משרד הביטחון, אודי שני, מינה פעמיים על דעת עצמו ממלא-מקום לדובר המשרד, ובמשך ארבע שנים לא אוישה המשרה באופן קבוע - מגלה (יום ב', 14.3.18) מבקר המדינה, יוסף שפירא. התמשכות האיוש נגרמה בשל חריג מן הנהלים של המנכ"ל דאז, דן הראל, המשנה למנכ"ל, רוני מורנו, והממונה על משרד הביטחון בנציבות שירות המדינה, אילה גונן-אשרי.

שפירא מצביע על שלוש הודעות שהוציאה דוברות משרד הביטחון, ואשר גרמו לתגובות קשות בתקשורת ובציבור. הראשונה פורסמה בדצמבר 2014 והציגה ניסוי מסוים כאילו עלה יפה, בעוד בפועל הוא נכשל; המשרד תירץ זאת ב"מחלוקת בנוגע לניסוח".

ההודעה השנייה פורסמה בדצמבר 2016 ובה טען המשרד, כי אינו יודע על מעורבות אירנית בקונצרן טיסנקרופ - יצרן הצוללות וכלי השיט העומדים במרכז פרשה 3000. לאחר מספר ימים אישר השר אביגדור ליברמן שקיימת מעורבות כזאת ושהמשרד יודע עליה מאז 2004. ההסבר של הדוברות: זה המידע שנמסר בידי הגורמים המקצועיים במשרד.

ההודעה השלישית היא מאוגוסט 2016 ונכללה בה ביקורת חריפה על נשיא ארה"ב דאז, ברק אובמה, בשל הסכם הגרעין עם אירן, אשר הושווה להסכם מינכן. לאחר מספר ימים חזר בו המשרד והתנצל, והתברר שהייתה זו עמדתו של ליברמן - אשר אמורה הייתה להתפרסם בידי דוברו האישי ולא בידי דוברות המשרד. שפירא דורש מן המשרד למנוע תקלות דומות בעתיד.

עוד נאמר בדוח כי למעלה ממחצית מעובדי אגף הדוברות וההסברה אינם עובדים תקניים אלא זמניים ומתחלפים. מצב דברים זה עלול להביא לידי פגיעה ביציבות ובמיצוב של האגף, לאובדן ידע ארגוני ולבזבוז משאבים בהכשרה חוזרת ונשנית של עובדים, מתריע שפירא.

עוד הוא מצביע על ליקויים חמורים בהעסקת יועצים באגף בניגוד להנחיות ולכללים. בין היתר מדובר ביועצת חיצונית העושה עבודה זהה להגדרת תפקיד של עובד פנימי. במשך יותר משלוש שנים העסיק האגף יועצת שריכזה באופן מלא את תחום הדוברות בשעת חרום ובתרגילים, שהוא תחום ליבה משמעותי בפעילות המשרד. רוב היועצים מבצעים את תפקידם מתוך המשרד וכמה מהם מייצגים אותו בעבודה עם גורמים חיצוניים. עוד נמצא כשל בתפקודה של דוברת המשרד, ארנה שמחוני-עופר, בניהול היחידה לתקשורת הזרה באגף.

האגף ממונה גם על היחידה לפניות ותלונות הציבור. התלונות על אגף שיקום, שהיקפן בשנים 2014 ו-2016 היה גבוה פי כמה מהתלונות על כל שאר אגפי המשרד ויחידותיו גם יחד, אינן מנוהלות ומרוכזות באופן אחיד ושיטתי, ושיטת עבודה זו אינה מאפשרת לנציבת תלונות הציבור לקבל תמונה מלאה על היקף התלונות באגף ועל טיבן, אומר שפירא.