"הייתי בכל סיטואציה מחפש את הדרך איך לא להזיק לגמרי למשטרה או לצמצם את הנזק" - מתאר (יום ה', 24.5.18) ערן מלכה את התנהלותו במהלך הקשר עם רונאל פישר, בהמשך חקירתו הנגדית במשפט פישר. הוא לא קיבל את ההנחה לפיה הוא מציג את עצמו כמי שלא סטה מן השורה למרות יחסיו עם פישר.

מלכה נחקר בידי סניגוריהם של האחים אביב נחמיאס ויוסי נחמיאס, ממשרדו של יעקב וינרוט. על-פי כתב האישום, מלכה הדליף לפישר מידע על החקירה נגד השניים - בעלי חברת התשתיות ת.ע.ן - בחשד לעבירות מס, ופישר השתמש במידע זה כדי להפוך אותם ללקוחותיו. בתמורה הם קיבלו מהאחים 600,000 שקל ו-50,000 דולר.

ההגנה טענה, כי מלכה הודה בעבירות שכלל לא ביצע, כאשר סיפר שסיכל את מעצרו של אביב נחמיאס ב-10.2.13 והביא לכך שישוחרר בתנאים מגבילים. ההגנה הציגה מסמך המתעד את חקירתו של נחמיאס באותו יום ולפיו נחקר במשרדו בנתניה ולא במשרדי מע"מ, והוא שוחרר בלא תנאי כלשהו. "אם מח"ש הייתה עושה חיפוש בסיסי, האישום הזה נגדך לא היה קיים", נאמר לו.

השופט משה סובל התייחס לבעיה נוספת בהודאתו של מלכה, ולפיה ב-11.2.13 טס פישר לחו"ל כדי להיפגש עם האחים נחמיאס. הוא שאל, כי אם אביב שוחרר בתנאים מגבילים ערב קודם לכן - כיצד ייתכן שיצא לחו"ל. מלכה השיב, שההסבר היחיד המתקבל על הדעת הוא שאותה חקירה אליה התייחס בהודאתו לא הייתה ב-10.2.13, "או שאני הוזה".

ההגנה: "אתה לא הוזה. זה מה שקרה לנו: לחץ, דחק, חוסר שינה ורגשות אשמה קשים גורמים לנו להבנות זיכרון". לדברי ההגנה, אותה תופעה קיימת בנקודות רבות בעדותו של מלכה. "אני לא מאשים אותך. אתה הקורבן פה, אתה הקורבן של חקירה שלא טרחה לפתוח את התיק. אתה הודית בפרשה שלמה שלא הייתה. אתה לא עד המדינה הראשון שמספר דברים שלא היו". מלכה: "יש פה משהו שגם אני מנסה להבין אותו".

בהמשך עדותו אמר מלכה "הם משקרים" על אנשי התביעה ובראשם עו"ד קרן אלטמן. לדבריו, הוא סיפר ברענון לה ולעו"ד רונן יצחק על זהותו של האדם שהפנה את האחים נחמיאס לפישר. אלטמן הכחישה את הדברים כאשר טען זאת מלכה לראשונה, וכעת הוא שב על גרסתו וכאמור טען שהתובעים משקרים. לדברי מלכה, הוא אמר לאלטמן שאם תרצה - יאמר לה את שמו, אותו לא ניתן לחשוף ברבים משיקולים של עבודת המשטרה.

ההגנה טוענת, כי לא היה אדם כזה ומלכה חושש לחשוף את שמו משום שהלה יוכל להכחיש את הדברים. מלכה השיב, כי הוא עומד על גרסתו וכי הוא מפחד לחשוף את שמו. ההגנה: "או שלא היה אדם כזה, או שתמסור את השם לבית המשפט בתנאים שתכתיב". מלכה: "אם בית המשפט יורה לי למסור את שמו, אני אמסור בלי להכתיב תנאים". בסופו של דבר, נתן סובל הוראות שהניחו את דעתם של ההגנה ושל מלכה.