גם בני משפחה יוכלו להיחשף לתיקי אימוץ

הוועדה המיוחדת לחקר היעלמותם של ילדי תימן המזרח והבלקן אישרה (יום ג', 12.6.18) לקריאה ראשונה את הצעת החוק של יושב-ראש הוועדה, ח"כ נורית קורן, לאפשר לבני משפחה ממדרגה ראשונה של יוצאי תימן, המזרח והבלקן שנטען לגבי בן משפחתם כי אומץ בשנים 1954-1948 לבדוק את הרישום בפנקס האימוצים. הצעת חוק זאת תבצע תיקון בחוק הקיים כהוראת שעה למשך חמש שנים על-מנת לאפשר בפרק זמן זה לבני משפחות לבצע את כל תהליך הגשת הבקשה לפתיחת תיקי אימוץ ילדים.

קורן פתחה את הישיבה בדברי תודה וברכה למשרדי הממשלה הרלוונטיים שהצעת החוק מגיעה אל ההצבעה לאחר שהכל נעשה בהסכמה מצדם, "כל זה הוא צעד נוסף בדרך לאמון של הציבור במערכת שתסייע להגיע לחקר האמת בפרשה" אמרה. יו"ר הוועדה אף ציינה את כל המהלכים הנוספים של הוועדה המיוחדת לטובת חשיפת הפרשה שמעיבה עד היום על משפחות רבות. לדבריה, "פתיחת תיקי האימוץ היא צעד חשוב ומשמעותי שייתן עוד מענה והתרת ספיקות למשפחות רבות, אבל גם חוק זה אינו סוף פסוק בפרשה, אלא הגדרה נוספת בדבר הנרחב והגדול שבו אני פועלת לתיקון עוול של שנים למשפחות וחשיפת כל הפרשה".

אורנה הירשפלד, מנהלת השירות למען הילד במשרד הרווחה, סיפרה בדיון כי עד היום בכל שנה יש לשירות פניות רבות של אנשים פרטיים שמבקשים לדעת אם הם מאומצים או לא, "אבל במצב החוקי עד עתה בני משפחה אפילו מדרגה ראשונה לא יכולים לשאול, אלא רק אדם יכול לברר לגביו. לאחר החוק, זה יתאפשר לבני המשפחות רק לדעת אם קיים תיק אימוץ של קרוב משפחתם אבל לא את תוכנו. חשיפת כל התיק תיעשה רק באישור בית המשפט שישקול את הבקשה על-פי החוק החדש".

לשאלת המשפחות בדיון, מה יקרה אם וכאשר בן המשפחה יבקש שלא להכיר את הוריו הביולוגיים, אמרה הירשפלד כי המלצת השירות אליו תהיה להיחשף.

נציגי המשפחות העלו בנוסף בדיון כי גם לאחר החוק, לא בהכרח יוכלו לברר את הכל משום שקיים חשש שעל ילדים רבים, בני משפחתם אינם יודעים שהם נשלחו לאימוץ וכן כי חלק מהילדים נרשמו כ'אלמוניים'. בתגובה לכך, אמרה קורן כי היא פעלה מול מנכ"ל משרד הרווחה כך שיתאפשר עיון של נציג מטעם צוות הוועדה המיוחדת בתיקי אימוץ שהילדים בהם נרשמו כ'אלמונים' כדי לקבל אינדיקציה אם יש קשר בין ילדים שנרשמו כ'אלמוניים' לפרשה.