נדחו ההסתייגויות ובקשות הרביזיה; הדיון יתחדש מחר

הוועדה המשותפת לחוק הלאום דחתה (יום ג', 17.7.18) את ההסתייגויות לסעיף 7 החדש ואת בקשות הרביזיה על כל סעיפי החוק. בעקבות תיקון ניסוחי שנערך בסעיפים 4ב ו-10, איפשר היו"ר ח"כ אמיר אוחנה להגיש הסתייגויות ביחס לתיקון עד השעה 12, והודיע כי הדיון יתחדש מחר בבוקר.

"זהו חוק האפרטהייד"

ח"כ אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): "אנחנו עומדים בפני רגע מכונן באופן שלילי ומאיים. מי שמתיימר להיות דמוקרטיה מתבסס באופן עיקרי על ערך השוויון על כלל האזרחים והחוק הזה אומר מפורשות שיש עדיפות למי שהוא יהודי. יוסי עדיף על מוחמד ושרה עדיפה על פטמה רק משום שאלו יהודים ואלו ערבים. היום יש שתי שפות רשמיות ולמרות זאת העברית מובילה במרחב הציבורי. אפילו עברתו את שמות הערים שהיו בערבית. סעיף 7ב שאמר יישובים ליהודים בלבד הוא המניע את החוק. לקואליציה יש רוב דורסני ואני יודע שכל סיעות הקואליציה מתנגדות לחוק. נציגי כולנו, יהדות התורה ש"ס וישראל ביתנו הודו שצריך להוריד את סעיף השפה. אתמול היה רוב מוחץ להסיר את הסעיף ואז אמרו שהשר יריב לוין אומר שזה סעיף של רה"מ. ההתעקשות של רה"מ היא כדי לעקוף את בנט מי מתלהם וקיצוני יותר ומי שישלם את המחיר כמו בכל תחרות בין יהודים הערבים משלמים את המחיר. זה חוק מפלה וגזעני. חוק האפרטהייד".

ח"כ יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): "בשיחות שהיו לנו אתמול בערב כולכם אמרתם שסעיף השפה לא ראוי. גם שרים ויו"רי ועדות, אז אני מקווה שתוכלו להתעשת. אין בו שום צורך חוץ מהשפלת דוברי השפה הערבית. לבסס ישובים יהודים בלבד זה לשרת רק את אוכלוסיית הרוב. זה לא חוקתי ולא יעבור את ביקורת בג"ץ".

ח"כ יעל גרמן (יש עתיד): "לפני 26 שנה בחוק-יסוד שהכנסת חוקקה נכתב שמדינת ישראל היא יהודית ודמוקרטית וחוק יסוד נוסף מפנה לערך השוויון שבהכרזת העצמאות והנה ב-2018 אנחנו מחוקקים חו"י ששכח מי אנחנו ומה ערכינו. אתם מחוקקים גלולת רעל בחקיקה הישראלית".

ח"כ אילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני) פנתה לח"כ דיכטר: "אני לא מבינה איך איש כמוך דובר ערבית הביא חוק כזה. למה לתקוע אצבע בעין? למה לא חשוב לך שנוכל להצביע יחד איתך על החוק הזה? למה אתם שמתהדרים בלאומיות, בלהיות עם ולעמוד יחד באחדות ברגעים קשים לא דואגים שחלק גדול מהבית הזה יצביע יחד?". לח"כ אוחנה - "דווקא כייחודי בימין זה לא חשוב לך שנעמוד יחד? זה לעמוד יחד בחוק הפונדקאות ובעוד חוקים. איפה איבדתם את חשיבות היחד? מכל החוקים שהעברתם בבית הזה החוק הזה מכולם מעציב אותי ביותר כי הייתי צריכה להיות מסוגלת להצביע עליו וזה שלכם לא איכפת זה מצביע עליכם כקואליציה".

ח"כ תמר זנדברג (מרצ): "הייתי מצפה שיובא נוסח מאחד ובמקום זאת הייתה פשרה בין ביבי לבנט. פני הדור כפני סמוטריץ' שבסוף אינו מרוצה. במגילת העצמאות כתוב "תשקוד על פיתוח הארץ לטובת כל תושביה". מה קרה ב-70 שנים שעברנו ממגילת עצמאות? אתם נותנים תוקף להצהרה של הציונות גזענות ואומרים שאתם מפתחים את הארץ רק לטובת היהודים. אתם עד רגע זה לא יודעים מה נוסח החוק ומה משמעותו. החרדים עוד לא החליטו אם הוא יהיה חוק פוגע או לא".

ח"כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי) הגיב לדבריה: "הקיבוצים של מפ"ם היו מעורבים או רק של יהודים?"

היועמ"ש לוועדה עו"ד גור בליי התייחס לשינוי הנוסח בסעיף ימי השבת ומועדי ישראל במטרה לייצר אחידות עם סעיף השפה: "רצינו ליצור אחידות בין הסעיפים. סברנו תחילה שבכל מקרה חוקי עזר צריכים לעמוד במסגרת שנקבעה להם בחוקים המסמיכים אבל לאור העובדה שעלו טענות שתיווצר אי-בהירות ושזה יטיל ספק הבהרנו את הסעיף כך שייכתב "על-פיו" כלומר גם על חקיקת משנה שנגזרת מחוק זה. ברור לגמרי שחקיקת משנה כפופה לחקיקה הראשית שמסמיכה אותה".

ח"כ סמוטריץ' שאל האם הסעיף יבטל או יסתור סעיף כלשהו בחוק שעות עבודה ומנוחה והיועמ"ש בליי השיב בשלילה: "הרעיון היה לשמור על המצב הקיים".

ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד): "הוספת התיקון הזה אינה תמימה ונועדה להוסיף משהו שלא היה קיים".

עו"ד איל זנדברג ממשרד המשפטים השיב כי "זה מונח שעושה סדר ואנחנו לא רואים בכך שום שינוי. המשמעות היא שאי-אפשר לדלג על החוק המסמיך בחקיקת משנה".