גילה אבן-פז, שהייתה מנהלת החשבונות של חברת כוח האדם קנדקו, תחזיר לחברה 2.5 מיליון שקל שגנבה ממנה בשנים 2003-1988. שופטת בית המשפט העליון, ענת ברון, דחתה (יום ג', 2.10.18) את ערעורן של אבן-פז ובנותיה על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (השופט עודד גרשון).

גרשון קיבל בעיקרה את תביעתה של קנדקו נגד אבן-פז, בה נטען שהיא גנבה ממנה 8 מיליון שקל (בערכי 2003, בשנה בה הוגשה התביעה). אבן-פז ניפחה משכורות של עובדים, יצרה עובדים פיקטיביים ושילמה להם "משכורות", זייפה צ'קים, פרטה צ'קים בשירותי חלפנות ועוד. הוא דחה את טענתה של אבן-פז, לפיה כספי החברה הועברו אליה בידי הבעלים גבי קנדרו כדי להלבין כספים עבורו. עוד נקבע, כי בנותיה של אבן-פז - לילך אבן-פז, נעמה אבן-פז, זיוה אבן-פז ונטע אבן-פז מייזלס.

גרשון קיבל רק בצורה חלקית את תביעת הנגד של אבן-פז, בה טענה שהחזירה לחברה מיליוני שקלים. הוא קיזז 500,000 שקל מהסכום אותו חויבה אבן-פז להחזיר לקנדקו - 2 מיליון שקל בתוספת ריבית והצמדה משנת 2003 ו-420,000 שקל בתוספת ריבית והצמדה משנת 1998.

ברון אומרת, כי גרשון דחה את גרסתה של אבן-פז בשל העדר כל תימוכין, בעוד עדותה לא עוררה אמון. לעומת זאת, הוא קיבל את גרסתו של קנדרו ואימץ את דוחות המומחה החשבונאי רו"ח יום-טוב בילו והגרפיקאית מלי קדוש. אין המדובר במקרה נדיר בו תתערב ערכאת הערעור בממצאי עובדה ומהימנות של הערכאה המבררת, וטענותיהן של אבן-פז ובנותיה אינן מצדיקות סטייה מהקביעות העובדתיות של גרשון.

לדברי ברון, אכן יש מקום להעלות תהיות לגבי התנהלותו של קנדרו וקיים חשד כבד לאי תקינות רבתי בניהול ספריה של החברה - אך לא נקבע שהוא הפר את החוק, ובכל מקרה אין קשר בין התנהלותו זו לבין עילת התביעה. לגבי בנותיה של אבן-פז אומרת ברון, כי הן כבר היו בגירות בעת שאמן הפקידה מאות אלפי שקלים בחשבונותיהן, ומצופה היה שהן יעקבו אחרי המתרחש בחשבונותיהן. קביעתו של גרשון, לפיה האם חייבת להחזיר לבדה ויחד איתן את הכספים שהגיעו לחשבונותיהן, היא איזון ראוי. אבן-פז חויבו בהוצאות בסך 20,000 שקל.

הנשיאה אסתר חיות והמשנה לנשיאה חנן מלצר הסכימו עם ברון. את אבן-פז ייצג עו"ד רוני אקלר, ואת קנדרו ובעליה - עוה"ד יורם גרוס ויחיאל קיי.