33.073 (5.8%) ממקבלי תארים ממוסדות ההשכלה הגבוהה בישראל, בשנים 1980-1981 עד 2010-2011, שהו בחו"ל שלוש שנים ויותר נכון לשנת 2017 - כך עולה מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שנחשפו (יום א', 28.10.18) בוועדת העלייה והקליטה שדנה ב"בריחת מוחות", ובדרכים להשבת אקדמאים ישראלים מחו"ל. בתחומי המדעים המדויקים וההנדסה, אחוז השוהים גבוה יותר מאשר ממקבלי תארים בתחומי מדעי הרוח והחברה. מקבלי תואר שני ברפואה אחוז השוהים בחו"ל עומד על 9.2%, הנחשב לאחוז גבוה במיוחד.

לדברי יוזם הדיון, ח"כ אלעזר שטרן (יש עתיד), תופעת בריחת המוחות בקרב אקדמאים הינה תופעה שהולכת וגדלה בהיקפה, ומ-2013, מספר האקדמאים החיים שלוש שנים ויותר בחו"ל עלה ב-26%, כך שמנתוני הלמ"ס, ניתן לראות כי קיימת מגמת ירידה בכמות האקדמאים החוזרים בין השנים 2014-2017.

שטרן ציין עוד כי כ-25% מבעלי תואר שלישי במתמטיקה ממוסדות ישראלים חיים ועובדים בחו"ל. כך גם כ-20% מבעלי התואר השלישי במדעי המחשב. מנתוני הלמ"ס מה-14 באוגוסט 2018 עולה כי - מאזן ההגירה של ישראלים, שיצאו מישראל בהשוואה למספר הישראלים שחזרו בשנת 2016 היה שלילי ועמד על כ-6.3 אלף ישראלים.

בישיבה השתתפו נציגי עמותת science abroad, ארגון הפועל לשמירת קשר עם חוקרים ישראלים בעולם, ולהשבתם לישראל. העמותה מסייעת לחוקרים השוהים בחו"ל, לשמור על קשר עם ישראל לשוב לארץ להמשך קריירה באקדמיה ובתעשיה.

מהמסמך שהעבירה העמותה לוועדה עולה כי מרבית המדענים במהלך או סמוך לסיום פוסט הדוקטורט מראים רצון לחזור לארץ, תוך עדיפות למצוא משרה אקדמית במוסדות המובילים. אולם עבור הישראלים שהשתלבו בתעשיה בארה"ב, הרצון לחזור לארץ נמוך יותר, כי התעשיה בארץ אטרקטיבית פחות מבחינת שכר והזדמנויות.

המוטיבציה לחזרה לארץ נובעת מרצון לקרבה למשפחה ולחברים, התרבות השפה ותחושת השייכות, רצון לגידול ילדים בישראל ותעסוקת בן/בת זוג.

מאידך החסמים המרכזיים לשיבה לארץ הם קושי במציאת משרה אקדמית כשמיעוט משרות בארץ לעומת מספר הבוגרים, חוסר שמירת קשר מקצועי עם המוסדות שבהם למדו או עבדו בארץ, ונוחות כלכלית בארצות הברית ובמערב אירופה לעומת החיים בישראל.

יו"ר הוועדה, ח"כ אברהם נגוסה הדגיש כי כדי להחזיר לישראל את האקדמאים הישראלים השוהים בחו"ל יש לתמוך במדענים שכבר חזרו לישראל. לדבריו, "אם נדע לקלוט כראוי את אלו שחזרו ונקל עליהם ככל האפשר, יצטרפו אליהם עוד חוזרים. אולם אם החוזרים יהיו מתוסכלים ומאוכזבים לא נשיג את המטרה".

נציגת משרד עלייה והקליטה, גרנית בן עזרא-זינגר השיב כי "מטרתנו לפתוח אפשריות רבות לקליטה בארץ ולסייע להם. אנו מלווים באופן אישי טרם-העלייה בכל קשת המקצועות, מעניקים סיוע כספי למעסיקים דו שנתי בהיקף של 61.500 ש"ח בשנה הראשונה למוסד הקולט, וזאת בנוסף למלגות". לדבריה, ב-2018 נקלטו 133 מדענים בתעשיה - 39 תושבים חוזרים ו-94 עולים.

אייל מדן, אחראי עליה באגף התקציבים באוצר, מסר לוועדה עוד כי במשרד הקליטה ישנן תוכניות לעידוד עלייה של מדענים בסך כולל של כ-100 מיליון ש"ח. בין התוכניות ותקציבן המקורי בשנת 2018, קמ"ע (קליטת מדענים עולים) - 87 מיליון ש"ח - סבסוד ומענקים למדענים בכירים. החל ב-5 שנים סבסוד ועד סבסוד מלא עד הפנסיה, "שפירא" - 15 מיליון ש"ח - סבסוד מדענים שאינם בכירים של 3 שנים, פעולות לעידוד עליית מדענים לארץ - 2.25 מיליון ש"ח - כנסים בחו"ל לעידוד השבה של מדענים.