27% דוברות-רוסית עד גיל 16 חוו אונס או ניסיון

נתונים קשים ביציבות התא המשפחתי אצל העולים נחשפו (יום ג', 4.12.18) בוועדת העלייה והקליטה.

אליזבטה ניקוליאיצ'וק, מנכ"ל מרכזי סיוע לנפגעות בנגב, הדגישה כי מצוקות העלייה נמשכות גם שנים רבות, כולל התיוג בחברה הישראלית. רונית זיקרי, מנהלת אגף הרווחה בעיריית קריית גת, סיפרה כי לעיתים עולה מעדיף לקבל ייעוץ, דווקא מעו"ס שאיננו בן-מוצאו. אסיה איסטושינה טענה כי לפי מחקר שערכה דוברות-רוסית חוות אלימות-במשפחה פי-שניים מוותיקות. 27% דוברות-רוסית עד גיל 16 חוו אונס או ניסיון לכך.

יו"ר הוועדה, אברהם נגוסה ציין את נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שפורסמו בחודש האחרון, כי שיעור הגירושין אצל יוצאי אתיופיה (2016) הוא יותר מפי שניים מזה שבאוכלוסייה הכוללת. 19 מכל 1,000 נשואים אצל יוצאי אתיופיה, לעומת 9 מכל אלף נשואים באוכלוסייה היהודית. שיעור זה הלך וגדל מאז שנת 2014.

הוא קרא למשרדי הממשלה פטור עולים חדשים מתשלום ההשתתפות-העצמית, בתחנות לטיפול משפחתי וייעוץ נישואין, כדי לעודד פניה והשתתפות, ובנוסף, לתקצב תחנות אלו. כמו-כן קרא לגיבוש תוכנית ממשלתית בשיתוף משרדי הקליטה, הרווחה והחינוך שתסייע לעולים החדשים בתקופת המעבר וההסתגלות.

השירות לרווחת הפרט והמשפחה במשרד הרווחה מפעיל 93 תחנות לטיפול משפחתי וייעוץ בחיי הנישואין, ובשנת 2016 הם טיפלו בכ-13,500 איש.

חוקרת מרכז המידע והמחקר של הכנסת, אילה אליהו, הדגישה את מספרם הנמוך של יוצאי אתיופיה הנעזרים במרכזי הייעוץ, כאשר בראשל"צ השירות ניתן בחינם ע"י בת הקהילה. 2,140 יוצאי אתיופיה טופלו בשנה האחרונה במרכזי הייעוץ, ומשרד הרווחה מממן מדי שנה את לימודי העבודה הסוציאלית של שישה יוצאי אתיופיה. לפי החוקרת נורית יכימוביץ'-כהן, נפתחו בשנים 2016-2007 במשטרה 561 תיקי אלימות במשפחה בממוצע לכל מאה אלף נשים עולות, מול 504 לכל מאה אלף ותיקות.

ח"כ קסניה סבטלובה (המחנה הציוני) הדגישה "אלימות פיזית ומילולית כנגד עולות ממצוא רוסי - יש להקצות תקציבים ייעודיים למרכזי הרווחה ולמשטרה. לכל אלף עולים יש כעובד-סוציאלי אחד, שלא בהכרח דובר את שפתם, והמחסור מורגש במיוחד בפריפריה.

לדברי דוד יאסו, נציג משרד הקליטה, המשרד מימן בעבר הכשרת מגשרים למשפחה, ולפי מירה קידר מהסוכנות היהודית, כ-30 עובדים סוציאליים פועלים מטעמם בקרב העולים, כאשר גובשה תוכנית 18 מפגשים רגישי-תרבות ליוצאי אתיופיה, כולל ימי עיון והכשרה ייעודיים ליעוץ משפחתי.

לדברי יו"ר הוועדה נגוסה, "העולים חווים משברים רבים: בסמכות הורית, בזוגיות, ובשינוי בחלוקת התפקידים בין בני הזוג. ככל שהפער באורח החיים והתרבות בין ארצות המוצא לישראל גדול יותר - כך המשבר במשפחות גדול יותר. החברה הקולטת, צריכה להתחשב בפערי התרבות של העולים ולסייע להם בחייהם בארץ, לא בהתנשאות אלא בהבנה לצרכיהם ועזרה, סיוע והכוונה במטרה לשפר את חייהם בתוך המשפחה".